188. דיני מוקצה, לה-לו
לה. ערב פסח שחל בשבת, בשעה החמישית, שהחמץ כבר אסור באכילה אבל מותר עדיין בהנאה, כל עוד לא התחילה השעה השישית [-השעה האחרונה לפני חצות היום], מותר לטלטל את החמץ וליתנו לבהמה או לגוי או לפוררו לפירורים דקים ולזורקו לרוח [במקום שיש בו עירוב ומותר לטלטל]. לאחר שעברה השעה החמישית והתחילה השעה השישית, החמץ אסור […]
187. דיני מוקצה, לג
לג. דברי מאכל האסורים באכילה גם לאחר השבת, והוא עומד להאכילם לנכרי או לבהמה, אינם מוקצה. ולכן מותר לטלטל בשר טרף מבושל, שהרי ראוי הוא ליתנו לנכרי, וכן מותר לטלטל בשר נבילה העומד לאכילת בהמה, אפילו שאינו מבושל. לד. דברי מאכל האסורים באכילה לבעליהם, אך לאדם אחר הם מותרים באכילה, כגון שבעליהם נדר מהם הנאה […]
186. דיני מוקצה, לב
לב. דברי מאכל האסורים באכילה, ואיסורם נוהג בשבת בלבד, ולאחר השבת יהיו מותרים באכילה אפילו בלי כל תיקון, כגון ביצה שנולדה בשבת, חלב שנחלב בשבת, ואפילו נחלב בהיתר (על ידי נכרי, או באמצעות מכונת חליבה), שאריות השמן שבנר שדלק בכניסת שבת וכבה אח"כ, שמן או שעוה שנטפו מהנר בשבת, פירות או עלים שנשרו מהעץ בשבת, […]
185. דיני מוקצה, לא
לא. דברי מאכל האסורים באכילה, ואפשר לתקנם לאחר השבת, כגון פירות וירקות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, או לחם שלא הופרשה ממנו חלה, מוקצה הם ואסורים בטלטול. ואמנם, אם התנה על הפרשתם מערב שבת, מותרים הם בטלטול אף קודם שהפריש מהם את הטעון הפרשה. ומי שהתנה מערב שבת שיפריש תרומות ומעשרות וחלה, מותר לו לטלטל […]
184. דיני מוקצה, כט-ל
כט. דברי מאכל האסורים באכילה ובהנאה, כגון חמץ בפסח, חמץ שעבר עליו הפסח, פירות ערלה וכלאי הכרם, מאכל שבעליו הדיר הנאה ממנו ואסרו על כל העולם, כל אלה מוקצים הם ואסורים בטלטול. ל. דברי מאכל האסורים באכילה, ואינם עומדים לאכילת נכרי או לאכילת בהמה מחמת האיסור שעליהן, כגון תרומה, תרומת מעשר, חלה (שבזמן הזה אסור […]
183. דיני מוקצה, כז-כח
כז. קליפות, גלעינים ועצמות הראויים למאכל אדם, או אפילו ראויים רק למאכל בהמה, והיא מצויה באותו מקום, כגון קליפת תפוז, גרעיני אבטיח, ועצם רכה, מותרים בטלטול, ואף אם השליכם לאשפה או לרחוב בשבת. אך אם השליכם לאשפה או לרחוב בערב שבת, אסורים בטלטול. אמנם, דברי מאכל הראויים לאכילה, אף אם זרקם לאשפה בערב שבת, אין […]
182. דיני מוקצה, כה-כו
כה. כל דבר שאינו כלי, ואינו ראוי למאכל אדם או בהמה, כגון אבנים וחול, הרי זה מוקצה בשבת, ואסור לטלטלו, והוא הנקרא 'מוקצה מחמת גופו', או 'מוקצה דלא חזי למידי' [-שאינו ראוי לכלום]. כו. קליפות, גלעינים ועצמות שאינן מאכל אדם, ואף לבהמה אינם ראויים, או אפילו אם ראויים למאכל בהמה אך אין בהמה מצויה באותו […]
181. דיני מוקצה, כג-כד
כג. מוקצה מחמת חסרון כיס שייחדו האדם מערב שבת לשימוש קבוע המותר בשבת, מותר לטלטלו. ודי לייחדו מבעוד יום במחשבה. ולכן, בולי דואר שאינם מוחתמים, שחשב עליהם מערב שבת שלא להשתמש בהם למשלוח דברי דואר אלא לאסוף אותם שלא על מנת לעשות בהם סחורה, מותרים בטלטול. אבל הקונה חפץ לפני שבת ואחר כך החליט להחזירו […]
180. דיני מוקצה, כב
כב. כל דבר שאדם קובע לו מקום מחמת ערכו הרב, ומקפיד שלא לטלטל אותו מחשש שמא יתקלקל, כגון שעון קיר, תמונה אומנותית שמקפיד עליה, גם זה בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס הוא, ואין כל היתר לטלטלו. וכן ארון כבד שאדם נזהר שלא לטלטלו ממקומו מחשש שיתקלקל מחמת הטלטול, מוקצה הוא, ואסור לטלטלו, אך מותר לפתוח […]
179. דיני מוקצה, כא
כא. כל דבר העומד לסחורה, אפילו אם הוא כלי שמלאכתו להיתר ואינו בעל ערך רב, אם בעליו מקפיד שלא להשתמש בו אפילו לצורך עצמו, דינו כמוקצה מחמת חסרון כיס ואין כל היתר לטלטלו, גם אם הוא עצמו זקוק לו לשימושו. ורק אם בעליו אינו מקפיד שלא להשתמש בו לצורך עצמו, מותר לטלטלו. מאכלים, גם אם […]
