(323) חלק שני, פרק כד
יְבֹאַר שֶׁאַף מִי שֶׁהָיָה לָקוּי בִּשְמִירַת פִּיו חֵלֶק גָּדוֹל מִימֵי חַיָּיו, עִם כָּל זֶה יִתְחַזֵּק בְּיָמָיו הַנּוֹתָרִים. וְדַע עוֹד, שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא שָׁמַר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ עִדָּן וְעִדָּנִים, מִכָּל מָקוֹם יְחַזֵּק עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים עַל לְהַבָּא בְּיֶתֶר הַיָּמִים שֶׁיְּחַיֶּה אוֹתוֹ הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְקֻלְקָלִים. וּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִישׁ שֶׁשָּׂכַר שׁוֹמֵר לִשְׁמֹר כַּרְמוֹ כְּכָל יְמֵי […]
(322) חלק שני, פרק כג
פרשת כי תבא "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו" וְגוֹ', מִזֶּה הַפָּסוּק אָנוּ לְמֵדִין גֹּדֶל מַדְרֵגַת הַמִּתְחַזֵּק לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת רַחוּם וְחַנּוּן וְכַדּוֹמֶה, שֶׁהֲרֵי מָנָה הַכָּתוּב מַעלָה זוֹ קֹדֶם שְׁמִירַת הַחֻקּים וִהַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהִיא קוֹדֶמֶת בַּמַּעֲלָה. (דֻּגְמָא מַה שֶּׁאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת עַל הַפָּסוּק, […]
(321) חלק שני, פרק כג
פרשת כי תבא וְהִנֵּה לְבַד כָּל אֵלּוּ הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה, הַמְדַבְּרוֹת בְּעִנְיַן אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, בֵּרֵךְ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת לְמִי שֶׁנִּזְהָר מֵחֵטְא זֶה, וּלְהֶפֶךְ לְבַעַל לָשׁוֹן הָרָע נֶאֱמַר עָלָיו אָרוּר, וְהוּא בְּפָרָשַׁת תָּבוֹא: "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִּים" וְגוֹ'; שֶׁכָּל אַחַד עָשָׂר הָאֲרוּרִים פָּתְחוּ מִתְּחִלָּה בְּבָרוּךְ לְמִי שֶׁנִּזְהָר בָּזֶה, וְעַל […]
(320) חלק שני, פרק כב
פרשת כי תצא "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם" וְגוֹ', "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". וְאִיתָא בְּסִפְרִי: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ" וְגוֹ'. יָכוֹל בִּלְבָבְךָ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת" הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם […]
(319) חלק שני, פרק כב
פרשת כי תצא כְּתִיב בַּקְּרָא: "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ". דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: מַאי דִּכְתִיב: "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ", אַל תִּקְרִי אֲזֵנֶךָ אֶלָּא אָזְנֶךָ, שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, יַנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ בְּאָזְנוֹ. (וְהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא מֵבִין שֶׁרוֹצִים לְהַשְׁמִיעוֹ, אִי נַמֵּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעוּהוּ יוֹתֵר). וְהַיְנוּ דְּאָמַר ר' אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי מָה אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל אָדָם דּוֹמוֹת […]
(318) חלק שני, פרק כב
פרשת כי תצא "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וְגוֹ', וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְגוֹ', וְיִסְּרוּ אֹתוֹ". וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּמַלְקִין אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁעָבַר עַל "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל"; "וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶּסֶף, כִּי הוֹצִיא שֵׁם רַע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל". וְאִיתָא בַּעֲרָכִין בַּמִּשְׁנָה: נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו חָמוּר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, (שֶׁעַל אוֹנֵס וּמְפַתֶּה אֵין צָרִיךְ לִתֵּן, רַק […]
(317) חלק שני, פרק כא
פרשת חקת "וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם" וְגוֹ'. הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁזֶּה הָיָה בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁנִּשְׁלְמָה כְּבָר מִיתַת מְתֵי מִדְבָּר, וְהָיוּ קרוֹבִים לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַךְ עַל יְדֵי הַסִּבּוּב לְאֶרֶץ אֱדוֹם, שֶׁלֹּא נְתָנָם לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ, אָמְרוּ שֶׁחַס וְשָׁלוֹם יִמָּשֵׁךְ עוֹד הַרְבֵּה שָׁנִים, וְזֶהִוּ שֶׁגָּרַם לָהֶם לְדַבֵּר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וְנֶעֶנְשׁוּ מְאֹד עַל […]
(316) חלק שני, פרק כא
פרשת חקת וְעַתָּה נָבוֹא לְבָאֵר מַה שֶּׁכָּתַב: "וַיָּסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ", וְהַיְנוּ שֶׁהִתְבּוֹנְנוּ, שֶׁבְּדִבּוּרָם עוֹרְרוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, הַחִוְיָא רַבָּה, שֶׁהוּא מְקַטְרֵג וְהוֹלֵךְ. הִתְפַּלֵּל לַה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹתוֹ, וּמִמֵּילָא תָּסוּר הַמַּכָּה לְגַמְרֵי, וְתָשׁוּב הַשְׁמִירָה כְּשֶׁהָיְתָה, וְשָׁמַע מֹשֶה לְדִבְרֵיהֶם וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. וַיֹּאמֶר לוֹ ה': "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף". הַיְנוּ שֶׁמַּה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָסִיר לְגַמְרֵי שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁמָּרִים […]
(315) חלק שני, פרק כא
פרשת חקת "וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים". וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁבְּדִבּוּרָם אִתְּעַר הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי וְקִטְרֵג עֲלֵיהֶם, וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְקּוּדֵי: אִית רוּחָא חֲדָא, דְּקַיְּמָא עַל כָּל אִנּוּן מָארֵי דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּכַד מִתְעָרֵי בְּנֵי נָשָׁא בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, אוֹ הַהוּא בַּר נָשׁ דְּמִתְעָרֵי בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, כְּדֵין אִתְּעַר הַהוּא רוּחָא בִּישָׁא מְסָאֲבָא דִּלְעֵילָא, דְּאִקְרֵי סַכְסוּכָא, וְאִיהוּ שָׁארֵי […]
(314) חלק שני, פרק כא
פרשת חקת "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶה" וְגוֹ', יֵשׁ כָּאן שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת: א. בִּתְחִלָּה כְּתִיב: "בֵּאלֹקִּים וּבְמֹשֶה", וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב: "כִּי דִבַּרְנוּ בַּה"', הִזְכִּיר שֵׁם הֲוָיָה. ב. מַהוּ שֶׁכָּתַב: "וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם"? לָשׁוֹן זֶה מוֹרֶה בְּכָל מָקוֹם עַל הַגְּרוּעִים, וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב: "וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל". ג. מַהוּ שֶׁכָּתַב: "וַיָּסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ"? הָיָה לוֹ לִכְתֹּב […]
