הלכות קרבן פסח, פרק ג
ג) בני חבורה שאמרו לאחד צא ושחוט לנו את הפסח, ואמר הוא להן ואתם שחטו עלי, ושחטו הם קרבן אחד גם עבורו, ושחט הוא קרבן אחר גם עבורם, כולם אוכלין מזה שנשחט ראשון, והאחרון יצא לבית השריפה. ד) חבורה שאבד פסחה, ואמרו לאחד צא ובקש – חפש את הקרבן האבוד, וכשתמצאנו שחוט אותו עלינו, הלך […]
הלכות קרבן פסח, פרק ג
א) אדם האומר לעבדו, צא ושחוט עלי את קרבן הפסח, ולא אמר לו אם יקח טלה או גדי, אף על פי שדרך רבו לשחוט טלה בכל שנה, והלך העבד ושחט עליו גדי, או שהיה דרכו לשחוט גדי והלך ושחט עליו טלה, הרי זה יאכל ממנו, שהרי לא פירש ואמר לו שחוט לי ממין פלוני. הלך […]
הלכות קרבן פסח, פרק ב
יג) מי שחציו עבד וחציו בן חורין, כגון שהיה שייך לשני שותפים, ואחד מהם שחררו, לא יאכל לא משל רבו ולא משל עצמו, עד שיעשה כולו בן חורין. יד) עד כמה בני אדם נמנים על הפסח, עד שיהיה בו כזית לכל אחד ואחד. ונמנין עליו, וכן מושכין את ידיהן ממנו (-מבטלים את המינוי עליו) עד […]
הלכות קרבן פסח, פרק ב
יא) האשה שהיא בבית בעלה, ושחט עליה אביה ושחט עליה בעלה, תאכל משל בעלה. היתה נחפזת ללכת לבית אביה ברגל הראשון הסמוך לנישואיה, כדרך כל הבנות, ושחט עליה אביה ושחט עליה בעלה, תאכל משל אביה. מכאן ואילך – משנה שניה ואילך, תאכל ממקום שהיא רוצה, והוא (-ובתנאי) שתברור לה מקום שתרצה בשעת שחיטה. וכן יתום […]
הלכות קרבן פסח, פרק ב
ז) מי שהוא בריא בשעת שחיטה, וחולה בשעת זריקה [ובשעה שהוא חולה אינו יכול לאכול כזית בשר], או שהיה חולה בשעת שחיטה ובריא בשעת זריקה, אין שוחטין וזורקין עליו, עד שיהיה בריא משעת שחיטה עד שעת זריקה. ח) שוחט אדם על ידי [-עבור] בנו ובתו הקטנים, ועל ידי [-ועבור] עבדו ושפחתו הכנענים, בין מדעתן בין שלא מדעתן. אבל […]
הלכות קרבן פסח, פרק ב
ה) שחטו שלא למנוייו, או למי – לבני חבורה שנמנו עליו, שאין כל אחד מהן יכול לאכול כזית, או ששחטו לערלים או לטמאים, פסול. שחטו גם למי שיכול לאכול וגם למי שאינו יכול לאכול כזית, למנוייו ושלא למנוייו, למולים ולערלים, לטהורים ולטמאין, כשר, כיון שאלו הראויין לו אוכלין כהלכה, והאחרים כאילו לא חשב עליהם. ו) […]
הלכות קרבן פסח, פרק ב
א) אין שוחטין את הפסח אלא למנוייו, שנאמר 'תכוסו על השה', מלמד שמתמנים עליו כשהוא חי. ואלו המתמנים על הפסח, הם הנקראים 'בני חבורה'. ב) יחיד ששחט את הפסח לעצמו, ללא בני חבורה נוספים, כשר, והוא – ובתנאי שיהיה ראוי לאכול את כולו. ומשתדלין שלא ישחט לכתחלה על יחיד, שנאמר 'יעשו אותו'.
הלכות קרבן פסח, פרק א
יט) שכח האדם ולא הביא סכין, לא יביאנה בשבת, אלא נותנה בין קרני הכבש, או בצמרו, ומכישו – מנהיגו במקל עד שמביאו לעזרה, ומקדישו שם. ואף על פי שהוא מחמר (-מנהיג חמור או כל בעל חיים הנושא משא) בשבת, ובדרך כלל הדבר אסור, מחמר כלאחר יד הוא, שהרי אין דרך להעביר סכין בין הקרניים או […]
הלכות קרבן פסח, פרק א
יז) כאשר חל ארבעה עשר בניסן בשבת, אין כל אחד ואחד ממקריבי הקרבן מוליך את פסחו לביתו בשבת, אלא כת הראשונה יוצאין בפסחיהם ויושבין בהר הבית. והכת השנייה יוצאין בפסחיהן ויושבין בחיל. והכת השלישית עומדין במקומן בעזרה, ושוהים הכל -כל שלש הכתות] עד מוצאי שבת, שיהא מותר לטלטל, והולך כל אחד בפסחו לביתו. יח) שחיטת […]
הלכות קרבן פסח, פרק א
טו) שלמו מלהקריב – סיימו אנשי הכת הראשונה להקריב, פותחין את דלתות העזרה, ויוצאת כת הראשונה, ונכנסה שנייה, ומקריבים את קרבנות הפסח שלהם. יצאת כת שנייה, ונכנסה שלישית. כמעשה ראשונה, כך מעשה שנייה ושלישית. שלמה -סיימה] כת שלישית ויצאת, רוחצים את העזרה. טז) חל ארבעה עשר בניסן להיות בשבת, כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, שהרי […]
