הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
ט) ואין מטמא בגדים ואין נשרף בבית הדשן אלא הפר הזה האחרון, שבו נגמרה הכפרה. י) נתערב לו דם הפר בדם השעיר קודם שיגמור ההזיות, נותן אחת למעלה ושבע למטה לשם דם פר, וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם דם שעיר. נתערבו במתנה (-בהזאה) האחרונה, נותן אחת למטה לשם פר, וחוזר ונותן אחת למעלה […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
ז) גמר מתנות שבהיכל, והתחיל ליתן על מזבח הזהב, ונשפך הדם עד שלא גמר להזות על מזבח הזהב, יביא דם אחר, ומתחיל מתחילת מתנות המזבח, שכולן (-ההזאות שבקדש הקדשים, שבהיכל, ושעל מזבח הזהב), כל אחת ואחת כפרה בפני עצמן הן, ולכן אינו צריך לחזור לתחילת ההזאות הראשונות שבקדש הקדשים, אלא חוזר לתחילת ההזאות שהוא עומד […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
ה) נשפך הדם עד שלא גמר מתנות שבקדש הקדשים, יביא דם אחר, ויחזור ויזה בתחילה בקדש הקדשים ואחר כך בהיכל. ו) גמר להזות מתנות שבקדש הקדשים, והתחיל במתנות שבהיכל, ונשפך הדם עד שלא גמר, יביא דם אחר ויתחיל מתחילת הזיות שבהיכל, ואינו צריך להזות שוב בקדש הקדשים.
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
ג) איל ושעיר המוספין שעשה אותן קודם עבודת היום, אינן כלום (ואף שהקרבת המוספים נעשית בחוץ, ובבגדי זהב, צריכה היא להיעשות לאחר עבודות היום, ולא קודם). ד) הקדים את הזאת דם השעיר להזאת דם הפר בקדש הקדשים קודם שיגמור עבודתו יזה שוב מדם הפר כמצותו, ואחר כך יביא שעיר אחר, וישחוט אותו, ויזה מדמו בקדש […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה
א) כל עבודות שעובד הכהן הגדול בבגדי לבן בפנים בהיכל, צריך לעשותן על הסדר שביארנו, ואם הקדים בהן מעשה לחבירו, לא עשה כלום. ב) קטרת שחפנה קודם שחיטת הפר, לא עשה כלום, אף על פי שהחפינה בעזרה ואינה נעשית בהיכל, צורך פנים – דבר הנעשה לצורך עבודה שבפנים, כגון חפינת הקטורת שהיא לצורך הקטרתה בפנים, […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ד
המשך ב) ואחר כך בא אצל שעיר המשתלח, וסומך שתי ידיו על ראשו, ומתודה, וכך הוא אומר, 'אנא השם, חטאו עוו ופשעו לפניך עמך בית ישראל, אנא השם, כפר נא לחטאים ולעונות ולפשעים שחטאו ושעוו ושפשעו לפניך עמך בית ישראל, ככתוב בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם' וגו', ואחר כך משלח את השעיר […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ד
ב) בשעת הקטרת הקטורת בקדש הקדשים ביום הכפורים, כל העם פורשים מן ההיכל בלבד, ואינן פורשים מהמקום שבין האולם ולמזבח, שאין פורשים מבין האולם ולמזבח אלא בשעת הקטרה בהיכל בכל יום, ובשעת מתן דמים בהיכל ביום הכפורים, כמו שביארנו בהלכות תמידין. ואחר כך נוטל דם הפר מזה הכהן שהוא מנדנדו כדי שלא יקרוש, ונכנס בו […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ד
המשך א) כבר ביארנו שהולכה ביד שמאל פוסלת בדם הקדשים ושאר העבודות, ולפיכך היה מן הדין שיוליך את המחתה עם הגחלים בשמאלו (שהרי הולכת הגחלים אינה עבודה, וכשרה בשמאל), וכף הקטורת תהיה בימינו, אבל מפני כובד המחתה, ועוד שהיא חמה, אינו יכול לסובלה בשמאלו עד הארון, לפיכך נוטל את המחתה בימינו, וכף הקטורת בשמאלו, ומהלך […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ד
המשך א) ואחר כך מקדש ידיו ורגליו, ופושט בגדי זהב, וטובל, ולובש בגדי לבן, ומקדש ידיו ורגליו, ובא לו אצל פרו, ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח, ראשו לדרום ופניו למערב, והכהן עומד במזרח ופניו למערב, וסומך שתי ידיו על ראש הפר, ומתודה, וכך היה אומר, 'אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי לפניך, אני וביתי, אנא […]
הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ד
א) סדר כל המעשים שביום זה כך הוא, כחצות הלילה מפיסין (-מטילים גורל) לתרומת הדשן, ומסדרין את המערכה על גבי המזבח, ומדשנין את המזבח כדרך שעושין בכל יום על הסדר שביארנו, עד שיגיעו לשחיטת התמיד. כשיגיעו לשחוט את התמיד, פורסין סדין של בוץ (-פשתן לבן משובח) לחצוץ בין כהן גדול ובין העם, ולמה דווקא של […]
