ברכות
שאלה: אם שתיתי מים (לא בתוך סעודה ) ולאחר מכן יצאתי לשירותים וחזרתי ובדעתי להמשיך ולשתות (וכן היה בדעתי לפני כן ולא נמלכתי ) האם צריך לברך שוב או לא ?
תשובה: אם לא יצאת מחוץ לבנין אין צריך לחזור ולברך.
שאלה: אם אני שותה נס קפה חם ביחד עם עוגה בעת ובעונה אחת האם צריך לברך 2 ברכות או רק מזונות מדין "עיקר וטפל" ?
תשובה: לרוב הפוסקים אין לעשות כן [עיין שו"ע יו"ד סימן קפ"א סעיף י"א], אולם לדעת הגר"א [שם ס"ק י"ח] הדבר מותר.
שאלה: אם שמעתי מישהו מברך, ולא הצלחתי לשמוע את סיום הברכה, אך שמעתי לידי מישהו שעונה אמן,האם אני יכולה לענות איתו? וכן כשאני שומעת את תחילת הקדיש בבית הכנסת, ובגלל רעש לא שמעתי את ההמשך, אך שמעתי את כל הקהל עונה "אמן יהא שמיה רבא", האם אני יכולה להצטרף ולענות יחד עם כולם?
תשובה: אם ידוע על איזו ברכה עונים אמן, מותר לענות. וכן לגבי קדיש, אם ידוע על איזה קטע עונים אמן, מותר לענות. ואם לא – אין לענות.
שאלה: איזו ברכה אחרונה יש לברך על ופליםגליליות שכמות הקמח בהן קטנה, אך הכמות הכללית של המאכל הוא בשיעור כזית? למנהג הספרדים.
תשובה: אם יש כזית מהמילוי בלבד, בודאי יש לברך בורא נפשות. אם יש כזית רק בצירוף עם הקמח, לדעת הגרב""צ אבא שאול, והגאון רבי מרדכי אליהו, יש לברך בורא נפשות. לדעת הגר""ע יוסף אין לברך ברכה אחרונה כלל.
שאלה: בעבודה אני מניחה לידי בקבוק קטן של מים, וממנו אני שותה מיד פעם, וכשהוא נגמר אני ממלא שוב, האם בכל פעם שאני ממלאה את הבקבוק אני צריכה שוב לברך ברכת שהכל, או מספיק שברכתי בבוקר בפעם הראשונה?
תשובה: אם התחייבת בברכה אחרונה, ויש חשש שיעבור זמן עיכול עד שתשתי שוב ['זמן עיכול' במים הוא באם רוית ושוב את צמאה, ואם לא רוית השיעור הוא כחצי שעה], יש לברך בורא נפשות, ושוב לברך שהכל על השתיה הנוספת.
אם לא התחייבת בברכת בורא נפשות [למשל אם לא שתית רביעית ברצף] או שהתחייבת אבל תשתי לפני שיעבור שיעור עיכול, אין צריך לברך בכל פעם.
אם יצאת מחוץ לבנין יש לברך בכל אופן שוב.
שאלה: האם מותר להפסיק בין ברכת על נטילת ידים לברכת המוציא לצורך עניית אמן על ברכה של אדם אחר?
תשובה: מותר. (וא""כ חובה לענות אז אמן).
שאלה: מה הדין כאשר אוכלים סלט ירקות ומוסיפים לו קרוטונים? האם יש לברך עליהם מזונות ולברך בנפרד על הירקות (וכן ברכה אחרונה)?
תשובה: יש לקחת קודם ירקות לבד ולברך בורא פרי האדמה, ואחר כך מזונות על הקרוטונים. במידה ויש משהו אחר שברכתו האדמה, עדיף לברך קודם מזונות על הקרוטונים ואח”כ אדמה על הדבר ההוא.
שאלה: מה הדין כאשר אוכלים ירקות, ועמם מעט זיתים (יותר מכזית), הזיתים טפלים לירקות ותפקידם לתת טעם, האם יש לברך על הזיתים ברכה ראשונה ואחרונה?
תשובה: יש לברך רק על הירקות, בין ברכה ראשונה ובין ברכה אחרונה.
שאלה: מה מברכים על דייסת קוואקר לא מאוד סמיכה?
תשובה: דייסה נוזלית מאד, ששותים אותה, ברכתה שהכל. אולם אם היא סמיכה מעט, ברכתה מזונות. [המודד לכך הוא האם האדם בולעה בבת אחת, כמשקה, או שהיא מתעכבת מעט בפיו].
שאלה: אני נוהג להניח כל יום תפילין של רש""י ושל רבנו תם, בזה אחר זה. היום גיליתי באמצע התפילה שטעיתי והנחתי תחילה תפילים של ר""ת, ועליהם בירכתי, ואילו על של רש""י לא בירכתי. האם היה עלי לחזור ולברך?
תשובה: דעת רוב הפוסקים שאם היתה הפסקה בדיבור, יש לחזור ולברך על תפילין דרש”"י. אולם הנוהג שלא לברך מחשש ברכה לבטלה, אף הוא יש לו על מי שיסמוך, ורצוי לשמוע את הברכה מאחר, ולצאת מידי ספק.
שאלה: מי נוטל ידיים ראשון לסעודה כאשר יש הרבה משתתפים?
תשובה: אם כל אחד מברך לעצמו, הגדול שמסובים נוטל ראשון. ואם הוא מוציא את כולם ידי חובה יש הנוהגים שהוא נוטל גם אז ראשון, ויש הנוהגים שאז הוא נוטל אחרון.
שאלה: רציתי לברר את הברכה שיש לברך על קינואה.
שאלה: איזו ברכה מברכים על חמוציות?
שאלה: מה ברכתם של הנבטים (הדקים והעבים)?
שאלה: האם צריך לברך שהחיינו על טלית קטן חדשה שעשויה מכותנה?
שאלה: אני גר בחו״ל וההורים שלי גרים בארץ, ולא ראיתי אותם כמעט שנה, האם כאשר אראה אותם עלי לברך שהחיינו?
תשובה: יש לברך, אך ללא שם ומלכות, היות והיה קשר טלפוני.
שאלה: האם יציאה לשירותים נחשבת כהפסק לעניין ברכה ראשונה על דברים שברכתם האחרונה "בורא נפשות" ולא בתוך סעודה ?
תשובה: אם האדם לא יצא מהבנין אין הדבר נחשב כהפסק.
שאלה : יש לי עוזרת חילוניה, ומן הראוי לכבד אותה בשתיה ואוכל, האם אין בכך בעיה כי היא לא מברכת?
תשובה: אם כשתמנעי מלתת לה הדבר יגרום לה לשנאה וכו' מותר לתת לה. אם אפשר, מן הראוי לאכול איתה ולברך בקול רם כדי שהיא תשמע את הברכה.
שאלה :אני מברכת שהכל על מים מבקבוק המונח לידי ומכוונת לפטור את המים שאשתה בהמשך. (בכל פעם אני שותה מעט ולא מתחייבת בברכה אחרונה), לאחר זמן מה אני נוטלת ידים ואוכלת ומברכת ברהמ"ז, האם ברהמ"ז כללה גם את המים, ואח"כ עלי לברך שוב שהכל על המשך המים? או שברהמ"ז פוטרת רק את הפת וכדו' ושתית המים שלאחריה היא המשך של השתיה הראשונית?
תשובה: יש לברך שוב שהכל לאחר ברכת המזון.
שאלה : האם צריך לברך על רוגלך או עוגת שמרים בתוך סעודת פת (כשזה בא לקינוח)?
תשובה: אם הם נאכלים להשביע [כמו שזה בדרך כלל] אין לברך, אם הם באים רק לקינוח דנו בדבר הפוסקים, וכתב במשנה ברורה שהמברך לא הפסיד. [דין זה הוא דוקא בעוגה עם מילוי כרוגלך שמרים, לגבי עוגות אחרות יש בזה עוד כמה פרטי דינים, ויש לדון על כל סוג עוגה בנפרד].
שאלה: האם מברכים ברכה אחרונה על כוס קפה או כל משקה אחר חם ששותים לאט?
תשובה: במשנה ברורה הובאה מחלוקת בין הפוסקים, וכתב שהמנהג שלא לברך. אמנם יש שנהגו לברך על שתיה חמה, שכן דרך שתייתה [כן העידו שנהג החזון איש ועוד גדולים].
שאלה:מאיזה גיל יש חובה ליטול ידים שחרית? ואם לא נטלו ונגעו באוכל האם יש לזרוק את המאכל?
תשובה:יש ליטול ידים משעה שהילד נוגע במאכלים. [ויש הנוהגים לתוספת קדושה ליטול לו כל בוקר מיום שנולד.] בדיעבד אם נגע במאכל, אין צריך לזורקו. [ומאכל שאפשר לשטפו, יש לשטפו 3 פעמים.]
שאלה :ב. האם תפוז קלוף נחשב 'שלם' לענין קדימות בברכות, כנל לגבי אגוז. ג. והאם צריך לפתוח את התפוז לפלחים ע"מ למנוע הפסק מיותר שאז לכו"ע לא יהיה שלם. ד. האם קדימות של 'גדול' הולך לפי השוואה בפועל תפוז גדול מאגוז (למרות שהתפוז הנוכחי קטן יחסי), או רק בהשוואה של תפוח לעומת תפוח הולכים לפי הגדול?
תשובה: ב. תפוז קלוף נקרא שלם. [עיין שערי תשובה סי' ר"ב ס"ק א'].
ג. אין לפלח את התפוז קודם סיום הברכה כדי לברך על שלם וגדול.
ד. לא ידוע לי דברים מפורשים בפוסקים בקשר לנידון שהעלת אם יש גדול בב' מינים, ומסברא נראה שאין הבדל, ובכל אופן יש כאן את מעלת גדול, וכן שמעתי מהגאון רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל.
שאלה : מה מברכים על עוגיות שעושים מפיצפוצי אורז?
תשובה: מזונות.
שאלה: מה הברכה על לחוח? ואם לא אוכלים זאת בסעודה אלא כחביתית בפני עצמה, האם ברכתה 'מזונות' או 'המוציא'?
תשובה: ברכת המאכל הינה מזונות, אפילו אם אכלו ממנו הרבה, מכיון שאינו אפוי אלא מטוגן. (כל זה בתנאי שהשמן ניתן לתת טעם במאפה, אולם אם שמים רק מעט שמן כדי שלא ישרף התבשיל, דינו כפת הבאה בכיסנין, ואם קבעו עליו סעודה יש לברך המוציא וברכת המזון).
שאלה: האם אפשר לברך על קמח ללא גלוטן ברכת המוציא?
תשובה: ברכתו המוציא, מכיון שהעמילן נשאר בקמח.
שאלה: ברכתי ""שהכל"" על כוס קפה. מה הדין מבחינת שינוי מקום: האם אפשר לצאת עם הכוס מהחדר? מהבית? האם צריך להתכוון קודם הברכה לצאת מהמקום? האם אפשר לצאת בלי השתיה ולחזור לאותו מקום ולהמשיך לשתות ללא ברכה?
תשובה: אין לברך שהכל ולצאת מהבית, בין עם כוס הקפה בין בלעדיה [ע""מ לחזור] משום שהיציאה מחייבת ברכה שוב, משום 'שינוי מקום'. [ואפילו חשב בעת הברכה לצאת.]
אם רואה מבחוץ את מקומו הראשון, בדיעבד אין לחזור ולברך.
יציאה מהחדר [בתוך אותו בית] אינה מחייבת ברכה נוספת, אלא שלכתחילה ראוי לכוון לכך בשעת הברכה.
המברך בבית ע""מ שלא לקבוע בבית לשתות אלא לצאת מיד, אין בו משום שינוי מקום. [משום שלא קבע את מקומו כלל לשתיה בבית.]
שאלה: א. האם ילד שאוכל וישן בבית הוריו צריך לומר ברכת האורח. ? ב. האם בחור שלומד בישיבה ובא הביתה לשבת או לבין הזמנים ואוכל שם צריך לומר ברכת האורח ? ג. האם חתן בבית חמיו צריך לומר ברכת האורח ?
תשובה: המנהג הוא שיוצאים ידי חובת הברכה באמירת "הרחמן הוא יברך את אבי מורי..", אא"כ כשמזמנים שאז טוב שהמזמן יאמר את נוסח ברכת האורח.
שאלה: מה נחשב כ"אותו יום", לעניין אמירת תפילת הדרך פעם נוספת בנסיעה נוספת, ולאמירת "ותחזירנו לשלום": האם היום מסתיים בשקיעה, או שהלילה הולך אחר היום?
תשובה: עד השינה הכל נחשב כיום אחד, למרות שהשמש שקעה. (אמנם אמירת "ותחזירנו לשלום" אינה חובה גמורה, רק שהשתרש המנהג כך)
שאלה: קיבלתי כונן חיצוני למחשב אחרי שחיכיתי יותר משנה וזה היה ממש רווח והצלה בשבילי, האם אני יכולה לברך עליו שהחיינו?
תשובה: יש לברך שהחיינו, ואם גם אחרים נהנים מזה יש לברך הטוב והמטיב ולא שהחיינו.
שאלה: האם צריך לברך שהחיינו על ענבים שחורים כשברכתי כבר שהחיינו על ענבים לבנים. וכן להיפך.
תשובה: אין לברך על המין שני שוב. [אולם אם אפשר, כדאי להדר ולברך על פרי חדש אחר ולהוציא גם את מין זה, לצאת דעת כל הפוסקים.]
שאלה : האם יש צורך להוריד טבעת נישואים בנטילת ידיים? (היא עלי כל הזמן כולל לישת בצק, ורחיצה).
תשובה: במצב כזה אין צריך להוריד. [ע"פ משנה ברורה סימן קס"א ס"ק י"ט, יעוין גם שו"ת אור לציון חלק ב' פרק י"א תשובה י'.]
שאלה: האם ניתן לקרוא ק"ש לאחר חצות?
תשובה: יש לקרוא ק"ש שעל המטה גם לאחר חצות. (אמנם יש הנוהגים אז לקרוא המפיל בלא ברכה, ומי שמנהג אבותיו כן ינהג כך.)
שאלה: קראתי ק"ש ואני לא נרדמת, מותר לקרוא ספר?
תשובה: מותר לקרוא ספר.
שאלה: רציתי לברר אם אפשר ליטול ידים עם מי מזגן ?
תשובה:
מותר ליטול ידים במים הנוטפים מהמזגן, אם הם ראוים לשתיה.
שאלה: אם מברך המוציא על מנת פלאפל, אבל כשהתחיל לאכול עלה בפיו דווקא ירק או צ'יפס, האם עלתה לו ברכתו על העיקר אף על פי שאכל טפל ?
תשובה:
אם הוא לא דיבר עד שהתחיל לאכול מהפיתה עלתה לו ברכתו, אולם אם הוא דיבר שלא מעניני הסעודה לא עלתה לו ברכתו.
שאלה: האם יש הבדל בחיוב נטילת מים אחרונים בין גבר לאשה? אם כן מדוע?
תשובה:
מכיון שלדעת חלק מהראשונים בזמן הזה שאין מלח סדומית מצויה אין חובה במים אחרונים, וכמובא בשו"ע או"ח סי' קפ"א סעיף י', לכן הנשים נהגו פחות ליזהר בזה.
שאלה: מה הברכה על סופגניות אפויות ?
תשובה:
ברכתם מזונות, ואם קובעים עליהם סעודה ברכתם המוציא, וכדין עוגות.
שאלה: מי נוטל ידיים ראשון לסעודה כאשר יש הרבה משתתפים?
תשובה:
אם כל אחד מברך לעצמו, הגדול שמסובים נוטל ראשון. ואם הוא מוציא את כולם ידי חובה יש הנוהגים שהוא נוטל גם אז ראשון, ויש הנוהגים שאז הוא נוטל אחרון.
שאלה: מה הדין כאשר אוכלים ירקות, ועמם מעט זיתים (יותר מכזית), הזיתים טפלים לירקות ותפקידם לתת טעם, האם יש לברך על הזיתים ברכה ראשונה ואחרונה?
תשובה:
יש לברך רק על הירקות, בין ברכה ראשונה ובין ברכה אחרונה.
שאלה: מה הדין כאשר אוכלים סלט ירקות ומוסיפים לו קרוטונים? האם יש לברך עליהם מזונות ולברך בנפרד על הירקות (וכן ברכה אחרונה)?
תשובה:
יש לקחת קודם ירקות לבד ולברך בורא פרי האדמה, ואחר כך מזונות על הקרוטונים. במידה ויש משהו אחר שברכתו האדמה, עדיף לברך קודם מזונות על הקרוטונים ואח”כ אדמה על הדבר ההוא.
שאלה: האם מותר להפסיק בין ברכת על נטילת ידים לברכת המוציא לצורך עניית אמן על ברכה של אדם אחר?
תשובה:
מותר. (וא""כ חובה לענות אז אמן).
שאלה: בעבודה אני מניחה לידי בקבוק קטן של מים, וממנו אני שותה מיד פעם, וכשהוא נגמר אני ממלא שוב, האם בכל פעם שאני ממלאה את הבקבוק אני צריכה שוב לברך ברכת שהכל, או מספיק שברכתי בבוקר בפעם הראשונה?
תשובה:
אם התחייבת בברכה אחרונה, ויש חשש שיעבור זמן עיכול עד שתשתי שוב ['זמן עיכול' במים הוא באם רוית ושוב את צמאה, ואם לא רוית השיעור הוא כחצי שעה], יש לברך בורא נפשות, ושוב לברך שהכל על השתיה הנוספת.
אם לא התחייבת בברכת בורא נפשות [למשל אם לא שתית רביעית ברצף] או שהתחייבת אבל תשתי לפני שיעבור שיעור עיכול, אין צריך לברך בכל פעם.
אם יצאת מחוץ לבנין יש לברך בכל אופן שוב.
שאלה: אם שמעתי מישהו מברך, ולא הצלחתי לשמוע את סיום הברכה, אך שמעתי לידי מישהו שעונה אמן,האם אני יכולה לענות איתו? וכן כשאני שומעת את תחילת הקדיש בבית הכנסת, ובגלל רעש לא שמעתי את ההמשך, אך שמעתי את כל הקהל עונה "אמן יהא שמיה רבא", האם אני יכולה להצטרף ולענות יחד עם כולם?
תשובה:
אם ידוע על איזו ברכה עונים אמן, מותר לענות. וכן לגבי קדיש, אם ידוע על איזה קטע עונים אמן, מותר לענות. ואם לא – אין לענות.
שאלה: ברכתי ""שהכל"" על כוס קפה. מה הדין מבחינת שינוי מקום: האם אפשר לצאת עם הכוס מהחדר? מהבית? האם צריך להתכוון קודם הברכה לצאת מהמקום? האם אפשר לצאת בלי השתיה ולחזור לאותו מקום ולהמשיך לשתות ללא ברכה?
תשובה:
אין לברך שהכל ולצאת מהבית, בין עם כוס הקפה בין בלעדיה [ע""מ לחזור] משום שהיציאה מחייבת ברכה שוב, משום 'שינוי מקום'. [ואפילו חשב בעת הברכה לצאת.]
אם רואה מבחוץ את מקומו הראשון, בדיעבד אין לחזור ולברך.
יציאה מהחדר [בתוך אותו בית] אינה מחייבת ברכה נוספת, אלא שלכתחילה ראוי לכוון לכך בשעת הברכה.
המברך בבית ע""מ שלא לקבוע בבית לשתות אלא לצאת מיד, אין בו משום שינוי מקום. [משום שלא קבע את מקומו כלל לשתיה בבית.]
שאלה: האם אפשר לברך על קמח ללא גלוטן ברכת המוציא?
תשובה:
ברכתו המוציא, מכיון שהעמילן נשאר בקמח.
שאלה: מה הברכה על לחוח? ואם לא אוכלים זאת בסעודה אלא כחביתית בפני עצמה, האם ברכתה 'מזונות' או 'המוציא'?
תשובה:
ברכת המאכל הינה מזונות, אפילו אם אכלו ממנו הרבה, מכיון שאינו אפוי אלא מטוגן. (כל זה בתנאי שהשמן ניתן לתת טעם במאפה, אולם אם שמים רק מעט שמן כדי שלא ישרף התבשיל, דינו כפת הבאה בכיסנין, ואם קבעו עליו סעודה יש לברך המוציא וברכת המזון).
שאלה: אני גר בחו״ל וההורים שלי גרים בארץ, ולא ראיתי אותם כמעט שנה, האם כאשר אראה אותם עלי לברך שהחיינו?
תשובה:
יש לברך, אך ללא שם ומלכות, היות והיה קשר טלפוני.
שאלה: האם צריך לברך שהחיינו על טלית קטן חדשה שעשויה מכותנה?
שאלה: מה ברכתם של הנבטים (הדקים והעבים)?
שאלה: איזו ברכה מברכים על חמוציות?
שאלה: רציתי לברר את הברכה שיש לברך על קינואה.
שאלה: אני נוהג להניח כל יום תפילין של רש""י ושל רבנו תם, בזה אחר זה. היום גיליתי באמצע התפילה שטעיתי והנחתי תחילה תפילים של ר""ת, ועליהם בירכתי, ואילו על של רש""י לא בירכתי. האם היה עלי לחזור ולברך?
תשובה:
דעת רוב הפוסקים שאם היתה הפסקה בדיבור, יש לחזור ולברך על תפילין דרש”"י. אולם הנוהג שלא לברך מחשש ברכה לבטלה, אף הוא יש לו על מי שיסמוך, ורצוי לשמוע את הברכה מאחר, ולצאת מידי ספק.
שאלה: מה מברכים על דייסת קוואקר לא מאוד סמיכה?
תשובה:
דייסה נוזלית מאד, ששותים אותה, ברכתה שהכל. אולם אם היא סמיכה מעט, ברכתה מזונות. [המודד לכך הוא האם האדם בולעה בבת אחת, כמשקה, או שהיא מתעכבת מעט בפיו].
שאלה: איזו ברכה אחרונה יש לברך על ופלים\גליליות שכמות הקמח בהן קטנה, אך הכמות הכללית של המאכל הוא בשיעור כזית? למנהג הספרדים.
תשובה:
אם יש כזית מהמילוי בלבד, בודאי יש לברך בורא נפשות. אם יש כזית רק בצירוף עם הקמח, לדעת הגרב""צ אבא שאול, והגאון רבי מרדכי אליהו, יש לברך בורא נפשות. לדעת הגר""ע יוסף אין לברך ברכה אחרונה כלל.
שאלה: אם שמעתי מישהו מברך, ולא הצלחתי לשמוע את סיום הברכה, אך שמעתי לידי מישהו שעונה אמן,האם אני יכולה לענות איתו? וכן כשאני שומעת את תחילת הקדיש בבית הכנסת, ובגלל רעש לא שמעתי את ההמשך, אך שמעתי את כל הקהל עונה "אמן יהא שמיה רבא", האם אני יכולה להצטרף ולענות יחד עם כולם?
תשובה:
אם ידוע על איזו ברכה עונים אמן, מותר לענות. וכן לגבי קדיש, אם ידוע על איזה קטע עונים אמן, מותר לענות. ואם לא – אין לענות.
שאלה: האם צריך לברך שהחיינו על ענבים שחורים כשברכתי כבר שהחיינו על ענבים לבנים. וכן להיפך.
תשובה:
אין לברך על המין שני שוב. [אולם אם אפשר, כדאי להדר ולברך על פרי חדש אחר ולהוציא גם את מין זה, לצאת דעת כל הפוסקים.]
שאלה: האם מברכים ברכה אחרונה על כוס קפה או כל משקה אחר חם ששותים לאט?
תשובה:
במשנה ברורה הובאה מחלוקת בין הפוסקים, וכתב שהמנהג שלא לברך. אמנם יש שנהגו לברך על שתיה חמה, שכן דרך שתייתה [כן העידו שנהג החזון איש ועוד גדולים].
שאלה: מה מברכים על עוגיות שעושים מפיצפוצי אורז?
שאלה: ב. האם תפוז קלוף נחשב 'שלם' לענין קדימות בברכות, כנל לגבי אגוז. ג. והאם צריך לפתוח את התפוז לפלחים ע"מ למנוע הפסק מיותר שאז לכו"ע לא יהיה שלם. ד. האם קדימות של 'גדול' הולך לפי השוואה בפועל תפוז גדול מאגוז (למרות שהתפוז הנוכחי קטן יחסי), או רק בהשוואה של תפוח לעומת תפוח הולכים לפי הגדול?
תשובה:
ב. תפוז קלוף נקרא שלם. [עיין שערי תשובה סי' ר"ב ס"ק א'].
ג. אין לפלח את התפוז קודם סיום הברכה כדי לברך על שלם וגדול.
ד. לא ידוע לי דברים מפורשים בפוסקים בקשר לנידון שהעלת אם יש גדול בב' מינים, ומסברא נראה שאין הבדל, ובכל אופן יש כאן את מעלת גדול, וכן שמעתי מהגאון רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל.
שאלה: האם צריך לברך על רוגלך או עוגת שמרים בתוך סעודת פת (כשזה בא לקינוח)?
תשובה:
אם הם נאכלים להשביע [כמו שזה בדרך כלל] אין לברך, אם הם באים רק לקינוח דנו בדבר הפוסקים, וכתב במשנה ברורה שהמברך לא הפסיד. [דין זה הוא דוקא בעוגה עם מילוי כרוגלך שמרים, לגבי עוגות אחרות יש בזה עוד כמה פרטי דינים, ויש לדון על כל סוג עוגה בנפרד].
שאלה: אני מברכת שהכל על מים מבקבוק המונח לידי ומכוונת לפטור את המים שאשתה בהמשך. (בכל פעם אני שותה מעט ולא מתחייבת בברכה אחרונה), לאחר זמן מה אני נוטלת ידים ואוכלת ומברכת ברהמ"ז, האם ברהמ"ז כללה גם את המים, ואח"כ עלי לברך שוב שהכל על המשך המים? או שברהמ"ז פוטרת רק את הפת וכדו' ושתית המים שלאחריה היא המשך של השתיה הראשונית?
תשובה:
יש לברך שוב שהכל לאחר ברכת המזון.
שאלה: יש לי עוזרת חילוניה, ומן הראוי לכבד אותה בשתיה ואוכל, האם אין בכך בעיה כי היא לא מברכת?
תשובה:
אם כשתמנעי מלתת לה הדבר יגרום לה לשנאה וכו' מותר לתת לה. אם אפשר, מן הראוי לאכול איתה ולברך בקול רם כדי שהיא תשמע את הברכה.
שאלה: קיבלתי כונן חיצוני למחשב אחרי שחיכיתי יותר משנה וזה היה ממש רווח והצלה בשבילי, האם אני יכולה לברך עליו שהחיינו?
תשובה:
יש לברך שהחיינו, ואם גם אחרים נהנים מזה יש לברך הטוב והמטיב ולא שהחיינו.
שאלה: מה נחשב כ"אותו יום", לעניין אמירת תפילת הדרך פעם נוספת בנסיעה נוספת, ולאמירת "ותחזירנו לשלום": האם היום מסתיים בשקיעה, או שהלילה הולך אחר היום?
תשובה:
עד השינה הכל נחשב כיום אחד, למרות שהשמש שקעה. (אמנם אמירת "ותחזירנו לשלום" אינה חובה גמורה, רק שהשתרש המנהג כך)
שאלה: א. האם ילד שאוכל וישן בבית הוריו צריך לומר ברכת האורח. ? ב. האם בחור שלומד בישיבה ובא הביתה לשבת או לבין הזמנים ואוכל שם צריך לומר ברכת האורח ? ג. האם חתן בבית חמיו צריך לומר ברכת האורח ?
תשובה:
המנהג הוא שיוצאים ידי חובת הברכה באמירת "הרחמן הוא יברך את אבי מורי..", אא"כ כשמזמנים שאז טוב שהמזמן יאמר את נוסח ברכת האורח.
שאלה: אם אני שותה נס קפה חם ביחד עם עוגה בעת ובעונה אחת האם צריך לברך 2 ברכות או רק מזונות מדין "עיקר וטפל" ?
תשובה:
לרוב הפוסקים אין לעשות כן [עיין שו"ע יו"ד סימן קפ"א סעיף י"א], אולם לדעת הגר"א [שם ס"ק י"ח] הדבר מותר.
שאלה: אם שתיתי מים (לא בתוך סעודה ) ולאחר מכן יצאתי לשירותים וחזרתי ובדעתי להמשיך ולשתות (וכן היה בדעתי לפני כן ולא נמלכתי ) האם צריך לברך שוב או לא ?
תשובה:
אם לא יצאת מחוץ לבנין אין צריך לחזור ולברך.
שאלה: קראתי ק"ש ואני לא נרדמת, מותר לקרוא ספר?
שאלה: האם ניתן לקרוא ק"ש לאחר חצות?
תשובה:
יש לקרוא ק"ש שעל המטה גם לאחר חצות. (אמנם יש הנוהגים אז לקרוא המפיל בלא ברכה, ומי שמנהג אבותיו כן ינהג כך.)
שאלה: האם יציאה לשירותים נחשבת כהפסק לעניין ברכה ראשונה על דברים שברכתם האחרונה "בורא נפשות" ולא בתוך סעודה ?
תשובה:
אם האדם לא יצא מהבנין אין הדבר נחשב כהפסק.
שאלה: בדרך כלל אני מקדים להגיע לתפילת שחרית לאמירת קרבנות וכו', ואני שומע ממנין סמוך חזרת הש"ץ, קדיש וכדומה, ועניית אמן וכו' מפריעה וקוטעת את האמירה שלי, האם עלי לענות ? בדומה לכך, כשמתקבץ המנין יש האומרים את ברכות השחר בקול על מנת לזכות את הנוכחים בעניית אמן, האם עלי לענות ?
תשובה:
בדרך כלל אני מקדים להגיע לתפילת שחרית לאמירת קרבנות וכו', ואני שומע ממנין סמוך חזרת הש"ץ, קדיש וכדומה, ועניית אמן וכו' מפריעה וקוטעת את האמירה שלי, האם עלי לענות ? בדומה לכך, כשמתקבץ המנין יש האומרים את ברכות השחר בקול על מנת לזכות את הנוכחים בעניית אמן, האם עלי לענות ?
שאלה: אם שמעתי מישהו מברך, ולא הצלחתי לשמוע את סיום הברכה, אך שמעתי לידי מישהו שעונה אמן,האם אני יכולה לענות איתו? וכן כשאני שומעת את תחילת הקדיש בבית הכנסת, ובגלל רעש לא שמעתי את ההמשך, אך שמעתי את כל הקהל עונה "אמן יהא שמיה רבא", האם אני יכולה להצטרף ולענות יחד עם כולם?
תשובה:
אם ידוע על איזו ברכה עונים אמן, מותר לענות. וכן לגבי קדיש, אם ידוע על איזה קטע עונים אמן, מותר לענות. ואם לא – אין לענות.
« לחזרה לדף עשה לך רב