ברכות

תשובה:

מותר ליטול ידים במים הנוטפים מהמזגן, אם הם ראוים לשתיה.

תשובה:

אם הוא לא דיבר עד שהתחיל לאכול מהפיתה עלתה לו ברכתו, אולם אם הוא דיבר שלא מעניני הסעודה לא עלתה לו ברכתו.

תשובה:

מכיון שלדעת חלק מהראשונים בזמן הזה שאין מלח סדומית מצויה אין חובה במים אחרונים, וכמובא בשו"ע או"ח סי' קפ"א סעיף י', לכן הנשים נהגו פחות ליזהר בזה.

תשובה:

ברכתם מזונות, ואם קובעים עליהם סעודה ברכתם המוציא, וכדין עוגות.

תשובה:

אם כל אחד מברך לעצמו, הגדול שמסובים נוטל ראשון. ואם הוא מוציא את כולם ידי חובה יש הנוהגים שהוא נוטל גם אז ראשון, ויש הנוהגים שאז הוא נוטל אחרון.

תשובה:

יש לברך רק על הירקות, בין ברכה ראשונה ובין ברכה אחרונה.

תשובה:

יש לקחת קודם ירקות לבד ולברך בורא פרי האדמה, ואחר כך מזונות על הקרוטונים. במידה ויש משהו אחר שברכתו האדמה, עדיף לברך קודם מזונות על הקרוטונים ואח”כ אדמה על הדבר ההוא.

תשובה:

מותר. (וא""כ חובה לענות אז אמן).

תשובה:

אם התחייבת בברכה אחרונה, ויש חשש שיעבור זמן עיכול עד שתשתי שוב ['זמן עיכול' במים הוא באם רוית ושוב את צמאה, ואם לא רוית השיעור הוא כחצי שעה], יש לברך בורא נפשות, ושוב לברך שהכל על השתיה הנוספת.
אם לא התחייבת בברכת בורא נפשות [למשל אם לא שתית רביעית ברצף] או שהתחייבת אבל תשתי לפני שיעבור שיעור עיכול, אין צריך לברך בכל פעם.
אם יצאת מחוץ לבנין יש לברך בכל אופן שוב.

תשובה:

אם ידוע על איזו ברכה עונים אמן, מותר לענות. וכן לגבי קדיש, אם ידוע על איזה קטע עונים אמן, מותר לענות. ואם לא – אין לענות.

תשובה:

אין לברך שהכל ולצאת מהבית, בין עם כוס הקפה בין בלעדיה [ע""מ לחזור] משום שהיציאה מחייבת ברכה שוב, משום 'שינוי מקום'. [ואפילו חשב בעת הברכה לצאת.]
אם רואה מבחוץ את מקומו הראשון, בדיעבד אין לחזור ולברך.
יציאה מהחדר [בתוך אותו בית] אינה מחייבת ברכה נוספת, אלא שלכתחילה ראוי לכוון לכך בשעת הברכה.
המברך בבית ע""מ שלא לקבוע בבית לשתות אלא לצאת מיד, אין בו משום שינוי מקום. [משום שלא קבע את מקומו כלל לשתיה בבית.]

תשובה:

ברכתו המוציא, מכיון שהעמילן נשאר בקמח.

תשובה:

ברכת המאכל הינה מזונות, אפילו אם אכלו ממנו הרבה, מכיון שאינו אפוי אלא מטוגן. (כל זה בתנאי שהשמן ניתן לתת טעם במאפה, אולם אם שמים רק מעט שמן כדי שלא ישרף התבשיל, דינו כפת הבאה בכיסנין, ואם קבעו עליו סעודה יש לברך המוציא וברכת המזון).

תשובה:

יש לברך, אך ללא שם ומלכות, היות והיה קשר טלפוני.

תשובה:

אין לברך.

תשובה:

שהכל נהיה בדברו.

תשובה:

בורא פרי האדמה.

תשובה:

בורא פרי האדמה.

תשובה:

דעת רוב הפוסקים שאם היתה הפסקה בדיבור, יש לחזור ולברך על תפילין דרש”"י. אולם הנוהג שלא לברך מחשש ברכה לבטלה, אף הוא יש לו על מי שיסמוך, ורצוי לשמוע את הברכה מאחר, ולצאת מידי ספק.

תשובה:

דייסה נוזלית מאד, ששותים אותה, ברכתה שהכל. אולם אם היא סמיכה מעט, ברכתה מזונות. [המודד לכך הוא האם האדם בולעה בבת אחת, כמשקה, או שהיא מתעכבת מעט בפיו].

תשובה:

אם יש כזית מהמילוי בלבד, בודאי יש לברך בורא נפשות. אם יש כזית רק בצירוף עם הקמח, לדעת הגרב""צ אבא שאול, והגאון רבי מרדכי אליהו, יש לברך בורא נפשות. לדעת הגר""ע יוסף אין לברך ברכה אחרונה כלל.

תשובה:

אם ידוע על איזו ברכה עונים אמן, מותר לענות. וכן לגבי קדיש, אם ידוע על איזה קטע עונים אמן, מותר לענות. ואם לא – אין לענות.

תשובה:

אין לברך על המין שני שוב. [אולם אם אפשר, כדאי להדר ולברך על פרי חדש אחר ולהוציא גם את מין זה, לצאת דעת כל הפוסקים.]

תשובה:

במשנה ברורה הובאה מחלוקת בין הפוסקים, וכתב שהמנהג שלא לברך. אמנם יש שנהגו לברך על שתיה חמה, שכן דרך שתייתה [כן העידו שנהג החזון איש ועוד גדולים].

תשובה:

מזונות.

תשובה:

ב. תפוז קלוף נקרא שלם. [עיין שערי תשובה סי' ר"ב ס"ק א'].
ג. אין לפלח את התפוז קודם סיום הברכה כדי לברך על שלם וגדול.
ד. לא ידוע לי דברים מפורשים בפוסקים בקשר לנידון שהעלת אם יש גדול בב' מינים, ומסברא נראה שאין הבדל, ובכל אופן יש כאן את מעלת גדול, וכן שמעתי מהגאון רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל.

תשובה:

אם הם נאכלים להשביע [כמו שזה בדרך כלל] אין לברך, אם הם באים רק לקינוח דנו בדבר הפוסקים, וכתב במשנה ברורה שהמברך לא הפסיד. [דין זה הוא דוקא בעוגה עם מילוי כרוגלך שמרים, לגבי עוגות אחרות יש בזה עוד כמה פרטי דינים, ויש לדון על כל סוג עוגה בנפרד].

תשובה:

יש לברך שוב שהכל לאחר ברכת המזון.

תשובה:

אם כשתמנעי מלתת לה הדבר יגרום לה לשנאה וכו' מותר לתת לה. אם אפשר, מן הראוי לאכול איתה ולברך בקול רם כדי שהיא תשמע את הברכה.

תשובה:

יש לברך שהחיינו, ואם גם אחרים נהנים מזה יש לברך הטוב והמטיב ולא שהחיינו.

תשובה:

עד השינה הכל נחשב כיום אחד, למרות שהשמש שקעה. (אמנם אמירת "ותחזירנו לשלום" אינה חובה גמורה, רק שהשתרש המנהג כך)

תשובה:

המנהג הוא שיוצאים ידי חובת הברכה באמירת "הרחמן הוא יברך את אבי מורי..", אא"כ כשמזמנים שאז טוב שהמזמן יאמר את נוסח ברכת האורח.

תשובה:

לרוב הפוסקים אין לעשות כן [עיין שו"ע יו"ד סימן קפ"א סעיף י"א], אולם לדעת הגר"א [שם ס"ק י"ח] הדבר מותר.

תשובה:

אם לא יצאת מחוץ לבנין אין צריך לחזור ולברך.

תשובה:

מותר לקרוא ספר.

תשובה:

יש לקרוא ק"ש שעל המטה גם לאחר חצות. (אמנם יש הנוהגים אז לקרוא המפיל בלא ברכה, ומי שמנהג אבותיו כן ינהג כך.)

תשובה:

אם האדם לא יצא מהבנין אין הדבר נחשב כהפסק.

תשובה:

בדרך כלל אני מקדים להגיע לתפילת שחרית לאמירת קרבנות וכו', ואני שומע ממנין סמוך חזרת הש"ץ, קדיש וכדומה, ועניית אמן וכו' מפריעה וקוטעת את האמירה שלי, האם עלי לענות ? בדומה לכך, כשמתקבץ המנין יש האומרים את ברכות השחר בקול על מנת לזכות את הנוכחים בעניית אמן, האם עלי לענות ?

תשובה:

אם ידוע על איזו ברכה עונים אמן, מותר לענות. וכן לגבי קדיש, אם ידוע על איזה קטע עונים אמן, מותר לענות. ואם לא – אין לענות.