יום חמישי
כ"ג אב התשפ"ו

בשעות האחרונות למדו ב -Tel Aviv-Yafo, Petah Tikva, Jerusalem, Haifa, Rishon LeZion, Netanya, Bnei Brak, Be'er Sheva, (not set), Holon, London, New York, Ashkelon, Bat Yam, Bet Shemesh, Ashdod, Kefar Sava, Lod, Modi'in-Maccabim-Re'ut, Ramat Gan, Ramla, Rehovot, Rosh Haayin, Gan Yavne, , Afula, Hod Hasharon, Kfar Qasim, Ness Ziona, Athens, Budapest, Eilat, Giv'atayim, Karmiel, Kfar Yona, Kiryat Bialik, Los Angeles, Mexico City, Miami, Migdal HaEmek, Nahariyya, Nazareth, Or Yehuda, Ra'anana, Tamra, Tiberias, Yavne, Ahuachapan, Anaheim, Ar'arat an-Naqab, Baltimore, Batumi, Bogota, Bologna, Bucharest, Buena Vista, Cedar City, Even Yehuda, Gedera, Graz, Herzliya, Hollywood, Hura, Istres, Jakarta, Kadima Zoran, Kiryat Malakhi, Kiryat Ono, Kiryat Tiv'on, Kiryat Yam, Kissimmee, Kokhav Ya'ir Tzur Yigal, Lakeside, Las Vegas Valley, Lincoln, Mevaseret Zion, Middleburgh, Moreno Valley, Naples, Newark, Nicosia, Nof HaGalil, Ojus, Overland Park, Panorama, Pardes Hanna-Karkur, Phoenix, Plovdiv, Podgorica, Porto Rafti, Purwakarta, Qiryat Shemona, Rahat, Reineh, Richmond Hill, Rome, Safed, Santiago de Queretaro, Sibiu, Singapore, Susanville, Tbilisi, Tucson, Zikhron Ya'akov, Zurich

לימוד יומי - בתורה ובהלכה

דקות ביום. שנשארות לנצח.

הלימוד היום באתר

לעילוי נשמת הרבנית (ניסן)
מרת תפאחה נעמי יפית בת רחל ע"ה
נלב"ע בט"ו בטבת תשפ"ו
יום חמישי

כ"ג אב התשפ"ו

עשה תורתך קבע

לימוד יומי קצר וברור בכל מקצועות התורה - עם 'שתי הלכות ביום'

יום שלישי כ' בניסן – ה דחול המועד פסח

הלכות חול המועד (שו"ע ומשנ"ב, ושמירת שבת כהלכתה) א. אסור לכבס בחול המועד, בין ביד ובין במכונה, ואפילו על ידי נכרי. ב. מותר לכבס בגדי תינוקות, בין ביד ובין במכונה, ומותר לכבס כמה בגדים ביחד. וכן מותר לכבס בגדים של ילדים קטנים שדרכם להתלכלך הרבה, אך יכבס בשבילם רק לפי הצורך. ג. בגד שנוצר בו כתם בחול המועד, ואין לו בגד מתאים אחר, מותר לנקות את הכתם עם חומר ניקוי, אך אסור למסור את הבגד לניקוי כללי. ד. אם התלכלך הבגד בכתם כזה שאם לא יטפלו בו מיד – ישאר הכתם ולא תהיה אפשרות להסירו, מותר לשרותו במים בחול

קרא עוד »

עניני גמילות חסדים, פרק ו

העושה חסד עם חבירו באיזה ענין, אינו מקבל שכר רק על אותו מעשה עצמו, אלא מקבל שכר על כל התולדות שיצאו מאותו מעשה חסד. ולדוגמא, אם גמל חסד עם אדם חלש בגופו, ועל ידי הכסף שנתן לו התחזקה בריאותו, אין מחשבים את שכרו רק לפי אותם פרוטות שנתן לו, אלא כאילו החיה אותו ממש. וכך פירשו חז"ל את הפסוק 'מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו', שכך אומר הקב"ה, אם היתה נפשו של העני מפרכסת לצאת מחמת הרעב, ונתת לו פרנסה והחיית אותו, אני מחזיר לך נפש תמורת נפש, אם למחר בנך או בתך באים לידי חולי או לידי

קרא עוד »

שער התשובה (מא)

פרק עשרים וחמשה – שער התשובה בעלי תשובה, דרכן להיות שפלים וענווים ביותר. ואם יחרפו אותם הכסילים במעשיהם הראשונים, ויאמרו להם 'אמש היית עושה כך

קרא עוד »

שער התשובה (מא)

פרק עשרים וחמשה – שער התשובה בעלי תשובה, דרכן להיות שפלים וענווים ביותר. ואם יחרפו אותם הכסילים במעשיהם הראשונים, ויאמרו

ללימוד המלא ←

מסכת מגילה, פרק ג, שיעור 19

אָמַר מַר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ (-משמו) דְּרַב שֵׁשֶׁת, מִטְפְּחוֹת סְפָרִים שֶׁבָּלוּ – מטפחות הניתנות על ספר התורה לכבוד, שהתיישנו, עוֹשִׂים אוֹתָם תַּכְרִיכִים לְמֵת מִצְוָה, שאין מי

ללימוד המלא ←

חלק ב, פרק א

בהשגחת הבורא יתברך שמו א. ידוע ומבואר הוא, שכל הנבראים כולם שנבראו, בין העליונים ובין התחתונים, הנה נבראו לפי שראתה בהם החכמה העליונה צורך ותועלת

ללימוד המלא ←

שיעור מס' 12

הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ נָא בֵּית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה', כִּי

ללימוד המלא ←

מאמר שלישי, נב-נג

נב. הכוזרי: דבריך אלה הספיקו לי להסביר לי את טעם ענין העירוב, אבל בכל זאת איני חושב שיש בעירוב די כח לחבר שתי רשויות (ולמטרה

ללימוד המלא ←

הלכות דם / דם בביצה

ג. המבשל ביצים סגורות, אינו צריך לפתוח ולבדוק אותם לפני הבישול, אבל כשפותחים ביצה לטיגון או לעוגה צריך לבדוק את הביצה, משום שהכלל בדברים אלו

ללימוד המלא ←

דיני סוכה, פד-פה

דיני סוכה / ישיבה בסוכה  פד. המצטער הפטור מן הסוכה, היינו כשמצטער צער כזה שבשבילו היה עוזב את החדר או הבית הרגיל ועובר לאכול בחדר

ללימוד המלא ←

פרק ט, ב

ב) ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח, כדי שינוחו משעבוד המלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן, וימצאו להם מרגוע, וירבו

ללימוד המלא ←

(148) פרק ו, שינוי מקום

שינוי מקום ז) מהבית לחצר פרטית הצמודה לבית, והמוקפת מחיצה מכל צדדיה, אם הדרך להשתמש בחצר תדיר כחדר מחדרי הבית, נראה שדינו כמשנה מחדר לחדר,

ללימוד המלא ←

הלכות ט"ו באב (ב)

א. המשך הדברים הטובים שאירעו בט"ו באב: 3. בזמן השופטים, במעשה 'פילגש בגבעה', נשבעו כל ישראל שלא יתנו את בנותיהם לאנשי שבט בנימין, וכמעט וכלה

ללימוד המלא ←

(148) פרק ו, שינוי מקום

שינוי מקום ז) מהבית לחצר פרטית הצמודה לבית, והמוקפת מחיצה מכל צדדיה, אם הדרך להשתמש בחצר תדיר כחדר מחדרי הבית, נראה שדינו כמשנה מחדר לחדר,

קרא עוד »

הלכות ט"ו באב (ב)

א. המשך הדברים הטובים שאירעו בט"ו באב: 3. בזמן השופטים, במעשה 'פילגש בגבעה', נשבעו כל ישראל שלא יתנו את בנותיהם לאנשי שבט בנימין, וכמעט וכלה

קרא עוד »

דיני סוכה, פד-פה

דיני סוכה / ישיבה בסוכה  פד. המצטער הפטור מן הסוכה, היינו כשמצטער צער כזה שבשבילו היה עוזב את החדר או הבית הרגיל ועובר לאכול בחדר

קרא עוד »

פרק ט, ב

ב) ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח, כדי שינוחו משעבוד המלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן, וימצאו להם מרגוע, וירבו

קרא עוד »

הלל המבואר (ו) פרק קיח2

יז לֹֽא־אָמ֥וּת כִּֽי־אֶחְיֶ֑ה וַֽ֝אֲסַפֵּ֗ר מַֽעֲשֵׂ֥י יָֽהּ׃ יח יַסֹּ֣ר יִסְּרַ֣נִּי יָּ֑הּ וְ֝לַמָּ֗וֶת לֹ֣א נְתָנָֽנִי׃ יט פִּתְחוּ־לִ֥י שַֽׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק אָֽבֹא־בָ֗֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ׃ כ זֶֽה־הַשַּׁ֥עַר לַֽיְיָ֑ צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ׃ כא אֽ֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי וַתְּהִי־לִ֗֝י לִֽישׁוּעָֽה׃ כב אֶ֭בֶן מָֽאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָֽ֝יְתָ֗ה

ללימוד המלא ←

הפרשה בקצרה – עקב

עניני הפרשה:  ברכות ה' לישראל אם ישמרו את התורה  •  הבטחת ה' לישראל שיכבשו את ארץ ישראל  •  ברכת המזון  •  זכירת ה' וניסיו עמנו

ללימוד המלא ←

הפטרת פרשת עקב – ז' דנחמתא

בשבעה שבועות אלו, שלאחר 'בין המצרים', אין מפטירים בהפטרות השייכות לפרשת השבוע, אלא בפרשות נחמה מדברי הנביאים, והראשונה שבהם היא נבואת ישעיהו על נחמת ציון

ללימוד המלא ←

שער הבטחון, הקדמה

השער הרביעי, שער הבטחון הקדמה תועלת נוספת יש במידת הבטחון, שהבוטח באלוקים יביאהו בטחונו לפנות את לבו מעניני העולם, ולייחד לבבו לעניני העבודה, ויהיה דומה

ללימוד המלא ←

שיעור 24, פרק ט, כג – פרק י, ג

(כג) וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַֽעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מָרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃ (כד) כִּי֩ הָמָ֨ן בֶּֽן־הַמְּדָ֜תָא הָֽאֲגָגִ֗י צֹרֵר֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָ֑ם וְהִפִּ֥ל פּוּר֙ ה֣וּא הַגּוֹרָ֔ל לְהֻמָּ֖ם

ללימוד המלא ←

מגילת רות, פרק ד, טז-כב

טז וַתִּקַּ֨ח נָֽעֳמִ֤י אֶת־הַיֶּ֨לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִי־ל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת׃ יז וַתִּקְרֶאנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד־בֵּ֖ן לְנָֽעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִֽי־יִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד׃ יח וְאֵ֨לֶּה֙

ללימוד המלא ←

פרק ט

בביאור מפסידי הזריזות, וההרחקה מהם שמא תאמר, הרי מצינו שחייבו חכמים בכל מקום שישמור האדם את עצמו שמירה מעולה, ולא ישים עצמו בסכנה אפילו אם

ללימוד המלא ←

מסכת ערלה, פרק ב, משנה יג

משנה יג: כֵּלִים שֶׁסָּכָן בְּשֶׁמֶן טָמֵא, וְחָזַר וְסָכָן בְּשֶׁמֶן טָהוֹר, אוֹ שֶׁסָּכָן בְּשֶׁמֶן טָהוֹר, וְחָזַר וְסָכָן בְּשֶׁמֶן טָמֵא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַחַר הָרִאשׁוֹן אֲנִי בָּא.

ללימוד המלא ←

מסכת פסחים, פרק ג, משנה ג

משנה ג: כֵּיצַד מַפְרִישִׁין חַלָּה בְטֻמְאָה בְּיוֹם טוֹב, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא תִקְרָא לָהּ שֵׁם, עַד שֶׁתֵּאָפֶה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, תַּטִיל בַּצּוֹנֵן. אָמַר

ללימוד המלא ←

מסכת עבודה זרה, פרק ג, משנה ז

משנה ז: שְׁלֹשָׁה בָתִּים הֵן. בַּיִת שֶׁבָּנוּי מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי זֶה אָסוּר. סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְחִדֵּשׁ, נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ. הִכְנִיס לְתוֹכָהּ עֲבוֹדָה זָרָה

ללימוד המלא ←

מסכת סוטה, פרק ט, משנה טו 3

המשך משנה טו: בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְיֹקֶר יַאֲמִיר. הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה. בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב,

ללימוד המלא ←

מסכת נגעים, פרק יג, משנה ח

משנה ח: טָהוֹר שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבַיִת טָמֵא, נִטְמָא. וְטָמֵא שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבַיִת טָהוֹר, טִמְּאָהוּ. טַלִּית טְהוֹרָה שֶׁהִכְנִיס מִמֶּנָּה שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ לְבַיִת טָמֵא,

ללימוד המלא ←

מסכת זבחים, פרק יג, משנה ב

משנה ב: טָמֵא שֶׁאָכַל, בֵּין קֹדֶשׁ טָמֵא וּבֵין קֹדֶשׁ טָהוֹר, חַיָּב. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, טָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר, חַיָּב. וְטָמֵא שֶׁאָכַל טָמֵא, פָּטוּר, שֶׁלֹּא אָכַל

ללימוד המלא ←

שיעור 24. ספר יהושע, פרק ט, א-טו

א וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּֽל־הַמְּלָכִ֡ים אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבְכֹל֙ ח֚וֹף הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל אֶל־מ֖וּל הַלְּבָנ֑וֹן הַֽחִתִּי֙ וְהָ֣אֱמֹרִ֔י הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַֽחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ ב וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ יַחְדָּ֔ו לְהִלָּחֵ֥ם

ללימוד המלא ←

שיעור 170, ספר יחזקאל, פרק כב, ד-ו

ד בְּדָמֵ֨ךְ אֲשֶׁר־שָׁפַ֜כְתְּ אָשַׁ֗מְתְּ וּבְגִלּוּלַ֤יִךְ אֲשֶׁר־עָשִׂית֙ טָמֵ֔את וַתַּקְרִ֣יבִי יָמַ֔יִךְ וַתָּב֖וֹא עַד־שְׁנוֹתָ֑יִךְ עַל־כֵּ֗ן נְתַתִּ֤יךְ חֶרְפָּה֙ לַגּוֹיִ֔ם וְקַלָּסָ֖ה לְכָל־הָֽאֲרָצֽוֹת׃ ה הַקְּרֹב֛וֹת וְהָֽרְחֹק֥וֹת מִמֵּ֖ךְ יִתְקַלְּסוּ־בָ֑ךְ טְמֵאַ֣ת הַשֵּׁ֔ם רַבַּ֖ת

ללימוד המלא ←

שיעור 81, ספר דניאל, פרק ח, טו-יז

יח וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י נִרְדַּ֥מְתִּי עַל־פָּנַ֖י אָ֑רְצָה וַיִּ֨גַּע־בִּ֔י וַיַּֽעֲמִידֵ֖נִי עַל־עָמְדִֽי׃ יט וַיֹּ֨אמֶר֙ הִנְנִ֣י מוֹדִֽיעֲךָ֔ אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִֽהְיֶ֖ה בְּאַֽחֲרִ֣ית הַזָּ֑עַם כִּ֖י לְמוֹעֵ֥ד קֵֽץ׃ כ הָאַ֥יִל אֲשֶׁר־רָאִ֖יתָ בַּ֣עַל הַקְּרָנָ֑יִם

ללימוד המלא ←

359. מותרות

יְדוּעָה רָעַת הַמּוֹתָרוֹת, כִּי רַבָּה הִיא, בֵּין בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, שֶׁאִם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הַרְבֵּה, רֹאשׁוֹ וְאֵיבָרָיו כְּבֵדִים עָלָיו, וְכַמָּה מַחֲלוֹת יָכוֹל לִגְרֹם לְעַצְמוֹ. וְכֵן אִם הוֹלֵךְ

ללימוד המלא ←

33. אמונה (א)

כל עיקר יסוד האמונה, שצריך כל איש ישראל לקבוע בליבו שרק הוא יתברך שמו, הוא הבעל כח האמיתי, ונשמת חיות ושורש העיקר שלו, ושל כל

ללימוד המלא ←

מסכת אבות – פרק ו

משנה א: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ – לשם קיום רצון ה', בהכירו שזה תכלית האדם ותכלית כל הבריאה, זוֹכֶה על ידי זה

ללימוד המלא ←

פרשה מבוארת – עקב

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי

ללימוד המלא ←

(317) חלק שני, פרק כא

פרשת חקת "וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם" וְגוֹ'. הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁזֶּה הָיָה בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁנִּשְׁלְמָה כְּבָר מִיתַת מְתֵי מִדְבָּר, וְהָיוּ

ללימוד המלא ←

פרשת ראה (ד)

(א) רביעי בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַייָ אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא-תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת: בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַייָ אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא-תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת: בְּנִין

ללימוד המלא ←

תורת הבית (כד)

תורת הבית / פרק ו כשאנו מתבוננים בחכמת התורה של הדורות הקודמים לעומת הדורות שלנו, אנו תמהים, שהרי בדורות הקודמים השפיע ה' שפע עצום של

ללימוד המלא ←

פרק מט

(א) לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר. (ב) שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד. (ג) גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן. (ד)

ללימוד המלא ←

תפילת שחרית, ובא לציון (ז)

ובא לציון בָּרוּךְ הוא הַגֶּבֶר (-האיש) אֲשֶׁר יִבְטַח תמיד בַּיהֹוָה, כי אז וְהָיָה (-יהיה) יְהֹוָה מִבְטַחוֹ – המבטח שלו (-אם יבטח בו, הוא יהיה מבטחו,

ללימוד המלא ←

תפילת מוסף (יב)

שִׁית (-שִׂים) את הֲמוֹן (-ריבוי) שִׁירַי נָא כעטרה עָלֶיךָ. וְרִנָּתִי שאני מרנן לפניך, תִקְרַב אֵלֶיךָ. תְּהִלָּתִי שאני מהללך תְּהִי (נָא) לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת. וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן –

ללימוד המלא ←

תפילת שחרית, ובא לציון (ז)

ובא לציון בָּרוּךְ הוא הַגֶּבֶר (-האיש) אֲשֶׁר יִבְטַח תמיד בַּיהֹוָה, כי אז וְהָיָה (-יהיה) יְהֹוָה מִבְטַחוֹ – המבטח שלו (-אם יבטח בו, הוא יהיה מבטחו,

קרא עוד »

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?