חורבן

תשובה:

אם המשכיר מרשה לשוכר, על השוכר לשייר אמה על אמה, ויש שהקילו בכך, והמיקל יש לו על מה שיסמוך. [מקורות לדיון בנושא אפשר למצוא במ"ב דרשו סי' תק"ס הערה 10.]

תשובה:

אין איסור לרחוץ בים/ בבריכה בשלשת השבועות (עד תשעת הימים), רק שצריך להיזהר מאוד מכל חשש סכנה.

תשובה:

מותר ללכת עד ראש חודש אב.

תשובה:

לפתוח מכפלת וכדו' מותר, אבל לפתוח את התפירות ולתפור את הבגד מחדש אסור, שהרי זה כתפירת בגד חדש.

תשובה:

אם שייך להקדים או לאחר, בודאי שנכון לעשות כך, אולם אם הדבר כרוך בהפסד ממוני מותר לעבור בתשעת הימים.

תשובה:

אסור בתשעת הימים לתפור או לתקן בגדים חדשים, אבל לתקן בגדים ישנים מותר.

תשובה:

אין בכך בעיה הלכתית.

תשובה:

ילד עד שנה קודם הבר מצוה [ובמקום הצורך אף אח"כ] יכול להתרחץ כשמזיע. אולם להתרחץ לשם תענוג בלבד – יש לחנך את הילדים מגיל שמבינים את ענין החרבן ויודעים להתאבל על ירושלים. לגבי כביסה עבור קטנים, לילדים עד גיל שנתים שלש מותר לכבס כפי הצורך [ובמקום הצורך עד גיל חמש.] כל זמן שלא הגיע שבוע שחל בו תשעה באב [דהיינו עד שבת], ניתן להקל במקום הצורך בכביסה עבור כל קטנים. לגבי הלבשת בגד מכובס לקטן, יש להחמיר ממתי שיודע להתאבל על ירושלים. לגבי בשר ויין מחמירים בכל קטן, אא"כ עד שנתיים שלש שזקוק לכך לבריאותו. [ויש המקילים בבשר עוף עד גיל תשע].

תשובה:

מותר לנקות את הדירה ולסדרה בתשעת הימים. [אולם אם ניתן לעשות את כל זה לאחר תשעה באב בלא עיכוב, מן הראוי להמתין לאחר מכן.]

תשובה:

מותר לטוס. [רק שצריך ליזהר לא להסיח דעת מהאבלות].

תשובה:

אם הניתוח דחוף, בודאי שאין להמתין. אולם אם אין הניתוח דחוף, כדאי להמתין לאחר ט' באב, ולפחות לא לעשותו בתשעת הימים.

תשובה:

מותר לחפש עבודה ולהתראיין בימים אלו.
כדאי (במידת והדבר מתאפשר) שהראיונות יהיו קודם ראש אב.

תשובה:

האיסור הוא גם על נשים. אפשר ללבוש כל בגד קצת זמן קודם ראש חודש אב, כך שלא יהיה כל כך הנאה מלבישתו בעודו מכובס, ובאופו כזה אפשר להכין הרבה בגדים לכל תשעת הימים.
בבגים הצמודים לגוף כגרבים וכדומה, המנהג להקל ולהחליפם כפי הצורך, למרות שהם מכובסים.

תשובה:

מעיקר הדין רחיצה שמטרתה לרפואה, מותרת (שלא לשם כוונת הנאה, ובמינימום המוכרח), רק שצריך להיזהר מאוד מחילול ה', דהיינו שלא לשחות בפני אנשים הרחוקים משמירת תו"מ, שייראה להם שאנו מזלזלים באבלות תשעת הימים.

תשובה:

"משנכנס אב ממעטים במשא ומתן", והזמנת המוצרים הינה בכלל משא ומתן שיש למעט בו.
ולמעשה התבאר בפוסקים [תקנ"א ב'] שאין לקנות כלל דברים שאינם אלא לשמחה והרוחה בעלמא ואינם דברים הכרחיים [אלא אם כן יש מבצע עכשיו שלא יהיה אח"כ, שאז מותר מדין 'דבר האבד'], ובשאר הדברים יש למעט בקנייתם.

תשובה:

1. כשמזיעים מאוד והדבר גורם לצער גדול מותר לרחוץ את המינימום הנצרך, ואם צריך אפשר לרחוץ את כל הגוף, רק לשנות מאופן הרחיצה הרגיל ולא לרחוץ את כל הגוף ביחד. יש לרחוץ במים קרים (או חמים מעט, באופן שאין החום מוסיף הנאה) ובלי סבון, ואם יש הכרח אפשר עם מעט סבון.
2. מותר לעשות הליכה, גם אם הדבר יגרום לרחיצה בהכרח.

תשובה:

מותר לתקן תכשיט ישן, אבל לא לעשות תכשיט חדש.