תשובה:
אם הפה היה פתוח, יש לשטוף את הפה, אבל לא צריך המתנה בכלל מאדים כאלו. אם הפה היה סגור, לא צריך כלום.
תשובה:
אם אכן הסיר היה חלבי באמת [כלומר, בישלו בו בעבר מאכל חלבי], א"כ הבצל נעשה חלבי, בהמשך הכניסו כף בשרית- דין הבצל תלוי האם הוא עדיין חריף או שכבר התמתק בבישול- אם בתחילת הבישול והוא עדיין חריף א"כ הבצל נאסר, ואם בסוף הבישול וכבר הצהיב והתמתק א"כ הבצל לא נאסר. לגבי הכף הבשרית, אם היה רוטב עם הבצל, היא צריכה הגעלה [בעוד 24 שעות] אפשר גם להגעיל בבית. אם לא היה רוטב [או רק טיפות של לחות אבל לא רוטב ממש] א"כ הכף נשארה מותרת.
על מנת לאסור את הכף החלבית ואת הסיר החלבי, צריף שני תנאים: א. הבצל עדיין היה חריף בזמן שהכניסו את הכף הבשרית, ב. היה רוטב בסיר. אם היה את שני התנאים, אז הסיר והכף נאסרו, אם רק אחד מהם, לא נאסרו.
לפי מה שנכתב שהבצל כבר התמתק, א"כ לא נאסרו. [לגבי הרוטב, אם היה שמן כמו ששמים לחביתה, זה כבר נחשב רוטב]
תשובה:
לכתחילה יש לחמם את המכשיר בין שימוש לשימוש, ורק אז לאפות בו את הוופל הפרוה.
תשובה:
הכיתוב "קמח ישן" פירושו שאין בעוגיות חשש איסור חדש, והם כשרים למהדרין מן המהדרין (ודלא כמקילים באיסור חדש בחו"ל.)
תשובה:
לכתחילה יש ליזהר בזה, (לא לשפוך על חלב חם וכדו') אולם בדיעבד לא נעשה המכשיר חלבי, וכן בשל גוי לא נאסר המכשיר, וכמ"ש הרמ"א יו"ד סי' ק"ה ס"ג.
תשובה:
ברכתו מזונות. (לגבי ברכה אחרונה, אם יש כזית מהחיטה יש לברך על המחיה, ואם לא יש לברך בורא נפשות.)
תשובה:
אם הטוסט נעשה מחומרים שאפשר לאכלם גם בלי אפיה נוספת, (כגון לחם וגבינה צהובה) מותר אף הטוסט עצמו באכילה.
תשובה:
הדבר מותר, רק שלאחר הנקיון יש להדליקו על החום המקסימלי כמה דקות.
תשובה:
נראה שאין חשש בדבר, משום שאף אם יש איזה חשש איסור בדבק, הוא בודאי נפגם מאכילת כלב, ואיו כאן אחשביה. (וכמבואר כעין זה בשו"ע או"ח תמ"ב י', עיי"ש במ"ב.)
תשובה:
אין בעיה להשתמש במים אלו למים חמים או קרים.
תשובה:
כל כלי מחו"ל העשוי ממתכת או מזכוכית (או משניהם יחד) טעון טבילה בברכה.
לגבי הגעלה, יש המהדרים להגעיל כל כלי ממתכת כשהוא מבריק שמא מרחו עליו שומן טרף. (ומעיקר הדין א"צ לחשוש לזה, כי מדובר בחשש רחוק.)
תשובה:
הכלים לא נעשו חלביים, ודי לשטוף אותם היטב.
תשובה:
אם המאכל סגור הרמטי הדבר מותר מעיקר הדין, רק שרצוי להימנע מכך, כי הרבה פעמים השקית מתפוצצת ויש מעבר של אדים, בכל מקרה יש להשתמש בכיסוי כפול.
תשובה:
1. פטריות שגדלו בתנאים מבוקרים בדרך כלל הינם נקיות מתולעים, רק שיש ליזהר לקנות פטריות טריות בעלות מראה מוצק. [פטריות שגדלו בר נגועות מאוד, וצריכות בדיקה יסודית.]
2. נבטים מוחזקים לנקיים ואינם צריכים בדיקה.
תשובה:
א. ביום חול מותר להשתמש במים החמים. ב. בשבת, הדבר תלוי אם חימם הגוי עבור יהודי או לא, אם הגוי חימם במיוחד עבור הישראל [כגון שרוב האורחים הם יהודים] אסור להשתמש בהם, אולם אם לא עשה מלאכת איסור עבור ישראל [כגון שרוב האורחים גוים ולא הרבה את כמות המים עבור היהודים, או שחימם גם עבור עצמו] מותר להשתמש במים.
תשובה:
רשימת התרופות לפסח הינה רק בקשר לחמץ, ואין בה עדות כלל על כשרות התרופות לשאר ימות השנה, אלא שהמנהג הנפוץ להקל בנושא התרופות, ולסמוך על דעת המקילים בענין תרופות שיש בהם תערובת איסור במקום חולי, (מכיון שהתרופה מרה, ואינה כדרך אכילה וכו'), ורק לגבי פסח נהגו להחמיר, אמנם בתרופה מתוקה, הנושא חמור יותר.
מידע ספיצפי על כל תרופה, אפשר לקבל בטלפון במשרדי ועד הכשרות של העידה החרדית.
תשובה:
כשהאוכל במיקרוגל מגולה, אסור להשתמש בו לבשרי וחלבי יחד. כשהאוכל מכוסה הרמטית, יש שכתבו שמותר לכתחילה להשתמש בו לשני המינים, בתנאי שלא יהיו מונחים ישירות על אותה צלחת, ויש מגדולי הפוסקים שאסרו זאת משום ריבוי המכשולות, וראוי להחמיר בזה [ולפחות לעטוף פעמיים]. בדיעבד, אם המיקרוגל היה נקי, ולא השתמשו בו ב 24 שעות האחרונות,…
Read More
תשובה:
יש להטביל בלא ברכה.
תשובה:
מותר, כיון שאינו עולה על שולחן מלכים ואין בו משום בישולי עכו""ם.
תשובה:
אם יש בפנים חלקים מפורצלן, אין להכשיר. אם לא, יש להמתין 24 שעות, לנקות היטב, ולהפעיל במצב רתיחה, וזו ההכשרה. ואמנם כתב בשו""ת אגרות משה שאם המים במיחם לא מגיעים לרתיחה (100 מעלות צלסיוס) ראוי להניח בתוך המיחם קודם ההכשרה אבן שלובנה באש, כדי שהמים ירתחו לגמרי. (אם א""א אין זה מעכב). מדיח שיש…
תשובה:
המאכל מותר. בקשר לצלחת, אם המים הרותחים היו בכלי ראשון [דהיינו בתוך הסיר שבו התחממו], רצוי להגעיל את הצלחת 3 פעמים (כל פעם במים אחרים), אם א""א להגעילה יש לערות עליה 3 פעמים מים רותחים על הצלחת. אם המים הרותחים היו כבר בכלי שני, אין הצלחת צריכה הכשרה.
תשובה:
יש להגעיל את המצקת [אפשר גם בבית בתוך סיר גדול או קומקום חשמלי].
תשובה:
יש להגעיל את הצלחות 3 פעמים. (כל פעם במים אחרים). אם אין הדבר נחוץ עדיף שלא להעבירה לפסח.
תשובה:
יש המהדרים להגעיל כלים חדשים ממתכת, מבריקים, מחשש שמא נמרחו בשומן מן החי. [מעיקר הדין יש מקום להקל בזה מכמה סיבות, ובפרט שהחשש כנראה רחוק, ובדרך כלל לא מורחים, ומכל מקום יש הידור בדבר, ואפשר אף להרתיח בתוכם מים עד למעלה, עד שיגלשו על דפנות הכלי]. לכתחילה יש להגעיל ואחר כך להטביל, ובדיעבד בכלי…
תשובה:
מותר [כמובן בתנאי שיש לשוקולד הכשר].
תשובה:
אין חובה, אולם הידור יש בזה.
תשובה:
לכתחילה יש להזהר בזה, ובדיעבד, כתב בחכמת אדם [סו א] שאין בכוחנו למחות ביד המקילים. ובערוך השולחן כתב שבשעת הדחק אפשר להקל בזה. ומכל מקום נראה שבמקרה כזה אין צריך להכשיר את הכלים
תשובה:
הנבטים מוחזקים כנקיים [אם אין בהם גרגירים] ואין צריך לבדקם.
תשובה:
דג סלמון נורבגי מוחזק כנקי.
תשובה:
השניצל מותר. את הצלחת יש להגעיל 3 פעמים (כל פעם במים אחרים), ואם א""א – לפחות לערות עליה מים חמים 3 פעמים. אם אי אפשר, הצלחת מותרת גם בלי זה
תשובה:
ניתן לקנות גם בחו""ל.
תשובה:
מותר לשתותה, אך יש להתבונן אם לא נפלו חרקים לתוכה.
תשובה:
יש לנקותו היטב ולהדליקו כשעה על החום הגבוה ביותר, ואז מותר להשתמש בו. כל זה לגבי התנור, אולם תבניות ורשתות צריך לקנות חדשים.
תשובה:
אין לאכול את הסלט, וצריך להוציא את אחד המינים.
תשובה:
אם בנפה לא נראו סימני נגיעות, אין חשש להשתמש בו.
תשובה:
ניתן להקל במקום הצורך בשתי כיסויים הרמטיים.
תשובה:
אם האוכל לא נגע ישירות בצלחת, די לנקות היטב את המיקרוגל ולהרתיח בו כוס מים עד שהמים יתאדו לגמרי, [לאחר שעבר 24 שעות משעת חימום האוכל האחרון הבשרי או החלבי].
תשובה:
אם התנור התמלא באדים מחמת העוף יש להמתין 6 שעות, ואם לאו אין צריך להמתין.
תשובה:
לאפות מאכל פרווה שאין תוכנית לאוכלו עם המין השני אין בעיה. [וגם לא יהיה צורך להמתין לאחר אכילתם, רק לא לאכלם ממש עם המין השני.] לגבי אפית מאכל פרווה, ע"מ לאוכלו עם המין השני, אם התנור אינו נקי, אין לעשות כן. אם התנור נקי ועברו 24 שעות מאפיית המין השני, אפשר לאפות בו מאכל…
תשובה:
יש לטובלו בלא ברכה. את הבסיס אין צורך לטבול, רק את הקומקום עצמו
תשובה:
לאחר שהמאכל התבשל בכלי שאינו בן יומו, מותר לאוכלו אפילו עם המין השני. [אולם לכתחילה אם יש כלי אחר פרווה, יש לבשלו בכלי הפרווה אם רוצים לאכלו ממש עם המין השני.] בכל אופן אין בעיה לאכלו לאחר ארוחה בשרית.
תשובה:
יש לזרוק את התבשיל ולשטוף את המחבת היטב. [במקרה שאין במאכל סדקים ואינו מתובל בתבלין די לקלף את המקום בו נשפך החלב, ובמקום הפסד מרובה ניתן להקל בכל אופן, ורק להדיח את הבשר היטב, ולחתוך מקום שרואים שנספג בו חלב.]
תשובה:
אין בעיה של הגעלת כלים במכשיר זה. לגבי טבילה, אם המכשיר מיוצר ע"י יהודים [בארץ] אין צריך להטבילו, אם הוא מיוצר ע"י גוים יש להטבילו, ומכיון שלא שייך להטבילו יש לתת לאומן ישראל שיפרקו וירכיבנו מחדש. אם נמצאים במקום שיש מכשיר כזה ואין אפשרות כמובן שם להטביל/לפרק, מותר להשתמש במכשיר.
תשובה:
קלחי התירס הרי הם מוחזקים בנגיעות גבוהה ואין לאכלם בלא ניקוי ובדיקה המועילה לפי דעת המומחים בנושא. [ואף אם נתבשלו אין משתנה הדין.] וכן הדין לענין התותים.
תשובה:
אפשר להגעיל את הכלים 3 פעמים, ואז יהיה אפשר להשתמש בהם לאיזה מין שתירצו.
תשובה:
הסכין לא נעשתה חלבית, ודי לשטפה היטב עם סקוטש וכדו'.
תשובה:
אם מכניסים לסוכר והקפה רק כפיות נקיות, אין בעיה בדבר.
תשובה:
1. יש לפרק באופן שרק מומחה יוכל לתקן, ולא כל אדם. 2. לגבי חלקי מיקסר וכדו', החלקים שיש בהם מתכת חייבים בטבילה. [לרוב הפוסקים די לטבול את החלקים, והמנוע פטור לגמרי מטבילה, אולם דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל היתה שגם המנוע חייב טבילה, ומכיון שא"א להטבילו יש לפרק ולהרכיבו ע"י מומחה.]
תשובה:
1. אם הכלי או הבלנדר אינם בני יומם (דהיינו שלא התבשל או נחתך בהם בשר או חלב ב24 שעות האחרונות) הדבר מותר. (בתנאי שהשום והבצלים הינם מיעוט לעומת שאר הירקות.) 2. אם בתפוחי אדמה היה פי שישים משאריות הבשר, לא נעשה הכלי בשרי.
תשובה:
1. אם הסכין נשטפה היטב, הדבר מותר. 2. יש להגעיל את הכף וליעדה לאיזה מין שתרצו. [רק לסמנה כדי שלא יבואו לטעות].
תשובה:
המחבת לא נהיתה בשרית בדיעבד.
תשובה:
מותר לאכול את הפרי. (חיתוך בסכין לא טבול אינו אוסר את האוכל, גם בקשר לכשרות הסכין, אם הוא הי שטוף היטב יש להקל בדיעבד, דהיינו לאחר שהפרי נחתך.)
תשובה:
יש להגעיל את המצקת לאחר 24 שעות מזמן שהיא נאסרה. (מכיון שחלקה מפלסטיק, רצוי להגעיל 3 פעמים.)
תשובה:
לכתחילה אין לעשות כן, אולם בדיעבד התנור לא נהיה בשרי, אולם רצוי לחממו על החום המקסימלי למשך כרבע שעה. (כל זה בין אם בישלו בסיר בתוך 24 שעות בין לא בישלו, וכך הדין לגבי אם חתכו את הבצל בסכין בשרי.)
תשובה:
אם יש על התנור השגחה מגורם המוסמך לכך הדבר מותר. (משום שבמצב כזה, התנור בנוי משני תאים שאינם עשויים מגוף אחד, ואינם נוגעים זה בזה.)
תשובה:
מן הראוי ליטול ידים שוב, אם נגעו בידי מי שלא נטל. אולם אם קודם שנטלו שוב נגעו במאכלים מותר לאכלם ללא חשש.
תשובה:
הכלי הבשרי והאוכל מותרים (אלא שאין לאכול את האוכל עם גבינה וכדו' למנהג אשכנז), את הכלי החלבי יש להגעיל.
תשובה:
המלח לא נעשה חלבי, ובודאי שהמאכלים והכלים לא נאסרו.
תשובה:
אם המגבת היתה נקיה, והמגשים היו נקיים ויבשים, הכל מותר בדיעבד.
תשובה:
מותר להשתמש במים החמים שבמטבח (מכיון שכשמערים מכלי חם לכלי קר אין העליון נטרף בכך).
תשובה:
מותר לערות לכלי הבשרי אם איננו חם, אולם אם הכלי הבשרי חם, יש לערות לכלי קר וממנו לכלי הבשרי.
תשובה:
הכפות מותרות בשימוש, משום שהכף האסורה בטלה ברוב. ומן הראוי להחמיר ולהגעיל כף אחת [כדי שנוכל להניח שהיא האסורה, ולא יווצר מצב שממה נפשך כף אחת אסורה].
תשובה:
במקום הצורך מותר להעביר אוכל דרך השירותים, ואף אין חובה לכסותו.(ובפרט בשירותים של ימינו שהינם נקיים בדרך כלל).
תשובה:
אם הכלי והמיקרוגל לא היו בני יומן, (דהיינו שלא השתמשו בהם ב24 שעות האחרונות עם דבר חם בשרי או חלבי) והמיקרוגל היה נקי, הכל מותר. אם שניהם היו בני יומם (והכלי היה אסור מבליעה של כלי ראשון, דהיינו שחיממו למשל אוכל חלבי בתוך המיקרוגל), המאכל אסור, ואת הכלי יש להגעיל, ואת המיקרוגל להכשיר. אם…