שבת

תשובה:

אין לעצב הזמנה למסיבה שתערך בשבת תוך חילול שבת ח"ו, כדי שלא לסייע חלילה בידי עוברי עבירה.

תשובה:

אין להשתמש בסלייסר משום איסור טוחן.

תשובה:

אסור להכין טחינה גולמית משום איסור לש.

תשובה:

אסור להרים את הכפתור לאחר כניסת השבת.

תשובה:

אם בודאי ימחקו האותיות יש ליזהר למצוץ שלא במקום האותיות, אולם אם אין הדבר ודאי מותר למצוץ בכל מקום.

תשובה:

אין לשים שוקו בלבן, אלא להמיסו במשקה קודם.

אפשר גם לשנות בצורת הנתינה, דהיינו לשים קודם את השוקו ואח"כ את הלבן, וכן לשנות בצורת הערבוב, דהיינו לערב שתי וערב ולא עירוב רגיל. [יש להוציא את הכפית בין שתי לערב ולהיפך.]

תשובה:

מותר להוסיף, אלא שיש לערב בשינוי, דהיינו לערב שתי וערב ולא כמו שרגילים לערב תמיד. [ויש להוציא את הכפית בה מערבבים בין השתי לערב וכו'.]

תשובה:

אסור להרבות בשיחה בדברי חול בשבת, אולם מי שמתענג מזה מותר לו, רק שאין זה משנת חסידים.

דיבורים לצורך מצוה מותרים, ולכן שיחה עם אורחים, שעל ידה מתקרבים הם, וכן שיחה עם הילדים לצורך יצירת קשר בריא, כשבימי החול הרבה פעמים אין זמן לזה, כל זה בכלל שיחת מצוה שאיו בה איסור.

תשובה:

מותר דוקא קיפול פשוט, אולם קיפול לחצי והכנסתו לכוס וכדו' נחשב כקיפול פשוט.

תשובה:

א. ביום חול מותר להשתמש במים החמים. ב. בשבת, הדבר תלוי אם חימם הגוי עבור יהודי או לא, אם הגוי חימם במיוחד עבור הישראל [כגון שרוב האורחים הם יהודים] אסור להשתמש בהם, אולם אם לא עשה מלאכת איסור עבור ישראל [כגון שרוב האורחים גוים ולא הרבה את כמות המים עבור היהודים, או שחימם גם עבור עצמו] מותר להשתמש במים.

תשובה:

אין צורך למנוע ממנו את הדבר [אין כאן חשש משום הלכות שבת. כמובן שבאופן כללי גם ביום חול יש בעיה בהחזקת כלב מסוכן, אולם אין זה הנושא כרגע].

תשובה:

אין להשתמש בקרם ידים בשבת (משום איסור ממרח), וכן אין להשתמש בליפסטיק. (גם משום איסור צובע.)

תשובה:

בערב שבת מותר להתפלל ערבית מפלג המנחה ולקבל שבת. אלא שצריך להתחיל את הסעודה לא יאוחר מחצי שעה קודם צאת הכוכבים [כ10 דקות קודם השקיעה], משום שאסור להתחיל סעודה בתוך חצי שעה לזמן חיוב ק""ש. [דין זה אינו אלא לגברים המחויבים בק""ש.] יש לקרוא ק""ש [ג' פרשיות] לאחר צאת הכוכבים, [ושוב רק גברים, נשים יכולות לסמוך על ק""ש שעל המטה], אם אכן הותחלה הסעודה מבעוד יום. ראוי לאכול לפחות כזית פת נוספת לאחר צאת הכוכבים. כל דינים אלו מבוארים בשו""ע ובפוסקים בסי' רס""ז סעיף ב', וכך נהגו בחו""ל בהרבה מקומות שהלילה בקיץ מאוחר מאוד.אולם מכיון שיש מן הפוסקים שמחמירים לא לעשות כן, יש המהדרים [בעיקר אצל בני אשכנז] להימנע בכך שלא במקום הצורך, וכמש""כ במ""ב בביאור הלכה בתחילת סי' רע""א.[ותלמידי הגאון מוילנא נהגו להחמיר בזה כדעת הגר""א.]

תשובה:

אם כולם קרובים לנר, באופן שאם היה חושך בחדר היו יכולים על ידו להבחין בין מטבע למטבע, יצאו כולם ידי חובה, וההסתכלות באצבעות אינה מעכבת. אם אין המצב כך, יש על הרחוקים לברך אח"כ לעצמם בורא מאורי האש. [אף במקרים של ספק אפשר לכוון בפירוש לא לצאת, ולברך אח"כ.] האמור לעיל הוא כלפי אנשים,…

תשובה:

נהגו רוב הנשים להקל לטעום בימות החול לאחר אמירת מקצת ברכות. ועל כן, אשה הנוהגת בימות החול לאכול לאחר אמירת מקצת מברכות השחר, אם באה לעשות כן בשבת מן הראוי שתקדש קודם אכילתה [משום שאצלה כבר הגיע זמן סעודת שבת המחייב קידוש קודם האכילה], אולם הנוהגת להקל בכך ולאכול ללא קידוש יש לה על…

תשובה:

סבוניה הצובעת את המים יש להסירה לפני שבת, ואם אינה צובעת אין צריך להסירה. [ויש המהדרים להורידה, יעויין ארחות שבת פרק ט"ו סעיף ס"ה ובהערה שם.]

תשובה:

מותר לקרוע את המעטפה. (אם המתנה היא דבר שיהיה בו שימוש בשבת, אז אין צורך להקנות קודם השבת).

תשובה:

שערה תלושה המונחת על הבגד אינה מוקצה ומותר להסירה, משום שהיא נטפלת לבגד.

תשובה:

אין להכין משבת זו לשבת הבאה, אולם אם באמת הדבר מפריע מאד בשבת מותר להדיחם משום שהדבר נעשה לצורך שבת זו.

תשובה:

מותר לפתחו. [לאחר שעבר במוצאי שבת זמן שהיה אפשר לכתבו אז.]

תשובה:

יש להניח אוכל מערב שבת אף בשביל שבת.

תשובה:

ויטמנים הבאים לחיזוק אין ליטלם בשבת, והבאים כתחליף לאוכל מותר ליטלם. [כן היא דעת המשנה ברורה. ובאגרות משה התיר לבריא ליטלם בכל אופן].

תשובה:

מותר לרסק תפוח אדמה בכף או בקת המזלג. אם התפו"א כבר רך מאוד מותר לרסק אפילו בשיני המזלג.

תשובה:

יש לחתוך סמוך לסעודה ולחתוך חתיכות גדולות קצת. [כמו""כ יש לחתוך בסכין ולא בסלייסר וכדו'], מותר לערב כרגיל [אם אין החתיכות נדבקות זו לזו]. רצוי לתת קודם את השמן ואח"כ את המלח.

תשובה:

מותר להמשיך לעבוד איתו, אלא שצריך להיזהר מאוד לא לגרום לו לחלל שבת. אולי אפשר להסביר לו בדרכי נועם כמה הדבר חשוב לך, שבפרויקט המשותף שלא יעבוד בשבת.

תשובה:

אין להשתמש במגבוני נייר בכל אופן, אף לאחר סחיטתם, משום שקשה מאוד לדעת אם נסחטו כראוי באופן שאין בהם משום סחיטה.

תשובה:

במקום הצורך אפשר להשתמש, אולם רק בזמן שהמים יורדים, כך שאין צורך במים היוצאים מן המברשת לניקוי

תשובה:

לכתחילה ודאי שעדיף להדליק בסלון שבו אוכלים את סעודת השבת. אולם אם הדבר אינו מתאפשר מותר להדליק במטבח, בתנאי שהנרות אכן יוסיפו אור ויעזרו להכנת האוכל לסעודה.

תשובה:

בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק י""ג הלכה ל""ג) כתב שמותר לעשות כן, רק שיש להוריד את המפסק בשינוי, משום איסור מוקצה. [אמנם בשם החזון איש זצ""ל נמסר שיש להחמיר בכך.]

תשובה:

אסור להשתמש בשעון חול בשבת, משום איסור מדידה בשבת.

תשובה:

אם מפריע לכם מאד שהכלים המלוכלכים נמצאים בכיור בשבת, מותר לשוטפם בשבת.

תשובה:

עד גיל בר מצוה אפשר להקל.

תשובה:

אסור לקרוא מרשימה זו, מחשש שיבא הקורא למחוק או לשנות דברים. אולם אם הקורא אינו בעל הבית [או בעלת הבית], ואין בידו לשנות את התפריט, ואין אצלו את החשש שימחוק, מותר לקרוא, אם הסעודה היא סעודת מצוה, ויש תועלת ממה שקורא.

תשובה:

כל איפור הנמרח או הנדבק לגוף, אסור בהחלט. אבקת איפור שאינה נדבקת לגוף, יש המתירים ויש האוסרים, והמיקל בזה יש לו על מי לסמוך.

תשובה:

בספר שמירת שבת כהלכתה (טז לא) הובאה הוראת הגרש”"ז אויערבך זצ”"ל שאין למנוע מילדים לשחק בזה, אולם אין לומר להם לשחק בזה.

תשובה:

אם הנכנסים הינם גוים, אין מניעה להשאיר את האתר פתוח בשבת. אם נכנסים גם יהודים, ראוי במידת האפשר לסוגרו בשבת.

תשובה:

נחלקו בדבר גדולי פוסקי זמנינו, דעתו של הגרי""ש אלישיב זצ"”ל היתה להחמיר בזה, ומאידך דעתו של הגר""ש ואזנר שליט"”א שמכיון שהאדם עובר כדרכו ואינו מתכוין למלאכה, אין כאן ‘מלאכת מחשבת’ האסורה. לסיכום: המיקל יש לו על מי לסמוך, אולם ראוי להחמיר בדבר.

תשובה:

יש בדבר דעות שונות בין פוסקי זמנינו, וקשה להכריע בדבר, ועל כל פנים אם אפשר – רצוי מאד להמנע לא לרדת במעלית כזו [בירידה הנושא יותר בעייתי כי האדם בכובדו מזרז את הירידה, ואף גורם על ידי משקלו להרבה פעולות הנעשות בהגעת המעלית למקום עצירתה].

תשובה:

לא.

תשובה:

אם ההזמנה תגרום לה ליסוע בשבת, אין להזמינה.

תשובה:

על גבי השולחן – מותר להזיז, ואף משולחן לשולחן – אם אינו עובר מעל הקרקע. אולם אסור להורידו מן השולחן לקרקע, או אפילו להעבירו באויר מעל הקרקע, אלא אם כן העציץ עשוי מפלסטיק, ואינו נקוב, ואין הנוף בולט החוצה כלל.

תשובה:

אם יש להניח שהחברה תשתמש בספר בשבת, מותר לתיתו בשבת ללא הגבלה. אם לא, יש לעשות את אחת מב' האפשרויות הבאות: או להקנות לה את הספר מערב שבת [דהיינו לתת למישהו שיגביה עבורה את הספר כדי להקנותו לה]. או לומר לה בשבת שהספר מושאל לה עד מוצאי שבת, ורק אז תזכה בו.

תשובה:

אסור. [על ידי גוי אפשר להקל].

תשובה:

אם מדובר בדברי תורה או דברים שיש בהם מסר חינוכי, מותר. אם לא, יש מקילים במקום שיש בזה משום עונג שבת, ולילדים ודאי ניתן להקל בזה.

תשובה:

אם התמונה היא של דברי תורה, או דברים שיש בהם מסר חינוכי, מותר. אם לא, יש מקילים במקום שיש בזה משום עונג שבת, ולילדים ודאי ניתן להקל בזה.

תשובה:

יש לשטוף את האיפור במים. אם האיפור מסוג שאינו נמרח מותר על ידי נייר. אבל יש להמנע מלהשתמש במגבונים, כיון שבדרך כלל יש בזה סחיטת נוזל.

תשובה:

קפה שהתבשל כבר [כגון נס קפה באבקה של עלית], יש להכינו בכלי שני, (דהיינו לשים את הקפה בתוך הכוס שלתוכה עירו את המים מהמיחם). נס קפה מגורען, בהרבה מקרים אינו מבושל, ויש להכינו בכלי שלישי דוקא [דהיינו לתיתו על המים בכלי שלישי].

תשובה:

יש להעביר את המים לכלי שני, ואז להוסיף עליהם את התמצית.

תשובה:

מותר לעשות דיאטה בשבת, אם אין הדבר גורם צער [למשל אם מאוד מתחשק לאכול עוגה, אין להימנע מלאוכלה, אולם ניתן לאכול ממנה רק מעט].

תשובה:

משום איסור טוחן יש להמנע מכך, בפרט שהטחינה כאן היא על ידי כלי המיועד לכך.

תשובה:

אסור ליהנות מחילול שבת חלילה, ועל כן אין לקרוא וכדו’ לאור החשמל שהדליק הלה, מאידך אין הלה יכול לאסור על החייל השני את השימוש בחדר, ולכן כל דבר שיכל לעשות קודם (באור שהיה אז, או דבר שאפשר לעשותו אף בחושך), ושהיה בדעתו לעשות קודם, יכול הוא לעשות גם אחר כך.

תשובה:

מותר [רק שיש להזהר שלא לגרום בצורה ודאית לשינוי הקוים על המכשיר בגלל שינוי קליטה וכדומה. אם לא ברור שהקוים ישתנו, כמו שזה בדרך כלל, מותר].

תשובה:

לגבי דוד שמש ישנה מחלוקת גדולה בדבר בין הפוסקים בדורות האחרונים, וקשה להכריע בדבר.

תשובה:

'קיפול רגיל' הוא קיפול שלא מתכוונים לעשות כאן צורה מיוחדת, אלא רק קיפול לצורך הסדר הטוב, כקיפול משולש וכדומה, מה שאין כן אם רוצים ליצור צורות מיוחדות, הדבר אסור. יש להוסיף שגם בקיפול מיוחד, אם לא עושים קמט בנייר, באופן שאין שום קיום לדבר, אין בזה איסור.

תשובה:

נהגתם כדין. [כיון שמדובר ברמיזה, ובמצב בו אין הנאה חיובית בשבת ממעשה הגוי, ובמקום הפסד.]

תשובה:

אין הבדל בין מיץ למים, ובשניהם אין איסור מוחלט, אלא שטוב להמנע מכך שלא במקום צורך גדול.

תשובה:

כשהמקרר עובד – מותר לפתחו [במקררים כאלו], בשעה שהוא לא עובד – נחלקו הפוסקים בדבר, ומן הראוי להחמיר ולא לפתוח, אולם המיקל יש לו על מי שיסמוך. [המגבת לכאורה לא משנה כלל, כיון שסוף סוף פתיחת הדלת משפיעה על הטרמוסטט].

תשובה:

מותר להכין ע"י שישנה בסדר הערבוב, דהיינו לערב שתי וערב ולא כרגיל בחול. [בין כל 'שתי' ל'ערב' יש להוציא את הכפית החוצה.]

תשובה:

אסור להרוג את הקרציה בשבת, משום שכל נטילת נשמה נאסרה בשבת, [ומלאכת 'שוחט' היא אחת מל"ט מלאכות], ויש למצוא את הדרך להסירה בלא להרגה [ויש להסירה ע"י מקל וכדו', כדי לא להיכשל באיסור צידה ומוקצה].

תשובה:

אני עושה דיאטה מסוימת שבה לא ניתן לאכול לחם לתקופה של כמה שבועות. הבעיה שלי היא בשבת, כאשר אני מתחילה לאכול שיעור לחם על מנת שזה ייחשב לי כסעודה אני לא מתאפקת ואוכלת יותר. האם יש אפשרות שבתקופה זו אני לא אוכל לחם בשבת במהלך הסעודות ובמקום זה אני אשתה כוס מיץ ענבים?

תשובה:

מותר לה להוציא את המחברת מהילקוט כרגיל. [משום שאף אם רוב הדברים בילקוט הם מוקצה כגון עפרונות וכדו', מ"מ דינם כדין כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו, ואין המחברת גרועה מהם.]

תשובה:

לעשות צורה מיוחדת [של אות או ציור] אסור, ולקשקש סתם בלי משמעות מותר. (ויש מן הפוסקים המחמירים שלא לעשות כך בכל אופן, משום איסור טלטול מוקצה.

תשובה:

רצוי מאוד לפתוח את הכל לפני שבת, אולם במקרה שהחלב נגמר, יש לפתוח את השקית במקום שלא יהיה אפשר להשתמש בה כך [למשל בצידי השקית], ולהעביר מיד את תכולתה לבקבוק וכדומה.

תשובה:

אין לעשות כן משום איסור הכנה משבת לחול.

תשובה:

מותר להזיז מפזר חום עם הרגל. [זו דעת רוב הפוסקים, אמנם הנוהגים כהוראות החזון איש מחמירים בזה.]

תשובה:

מותר לסגור את ברז הגז בשבת. אמנם אם בכניסת השבת היתה האש דולקת, והיא כבתה בשבת, יש לסגור אז את הברז בשינוי, למשל במרפק.

תשובה:

אסור למיין כלים לצורך מחר, אולם אם אין הכלים מעורבים, אלא כל מין מונח בפני עצמו, מותר לסדר את השלחן לצורך מחר. כמו כן, כששוטפים כלים, מותר לקחת מכל הבא ליד, ואחר השטיפה להניח כל אחד במקומו, כך שלאחר השטיפה יהיו הכלים ממילא ממוינים.

תשובה:

אסור למחוק את הכתב, משום איסור מוחק.

תשובה:

אסור להכין מנה חמה בשבת, משום מלאכת בישול ומלאכת לישה.

תשובה:

אם העוגה לא נאפתה עד הסוף, אין לחממה [אם יכולה להגיע שם לחום של כ45 מעלות צלסיוס], ויש בזה להרבה דעות איסור תורה, וכן פסק השלחן ערוך.

תשובה:

אם המים מגיעים מיד עם השפיכה [מכוחו של השופך] לאדמה הדבר אסור, אם הם מתעכבים עוד [באופן שלא מכח שפיכתו הם הגיעו לאדמה] המיקל בזה יש לו על מה שיסמוך, וראוי לסדר [אם אפשר] שהמים יגיעו לצינור הביוב.

תשובה:

אין בעיה בעירוב החומרים, אולם אם רק באחד מהם יש ריח וע"י העירוב מקבל כל החומר ריח, יש האוסרים את הדבר, והמיקל יש לו על מי שיסמוך.

תשובה:

א. אין לעצב את הסלט עם כף מיוחדת. ב. מותר לזלף ביצים עם שקית מחוררת, אלא שיש לנקב את השקית מערב שבת, ואין לזלף ע"מ לעשות צורה מיוחדת.

תשובה:

אם הבן בר מצוה יבדיל הוא, אם אינו בר מצוה, הרי שאם אפשר בקלות לשמוע הבדלה משכנים עדיף לעשות כך, ואם אי אפשר תבדיל האם, והבן ישתה את היין.

תשובה:

מותר ליסוע בקורקינט בשבת, אולם יש הנמנעים ליסוע ברשות הרבים מפני כבוד השבת.

תשובה:

מותר להוציא את הכינים [רק להיזהר מאוד לא לתלוש שיער], ומן הראוי שלא להרגם, אלא להניחם. לגבי תולעים מותר להוציאם, אולם אסור להרגם.

תשובה:

בודאי שמן הראוי ללכת עם בגדי השבת כל השבת. (וחכמי הקבלה כתבו שאין להחליפם עד לאחר סעודה רביעית).

תשובה:

אין לקפל קיפול מיוחד, גם אם בדעתו לזרוק את המפיות לאחר השימוש.

תשובה:

אם א"א לעבור בלי להיבדק ויש עליך מתכות שישמיעו קול בבדיקה מותר לקחת את האישור כדי למנוע חילול שבת, אולם אם אין חשש כזה אין לקחתו.

תשובה:

מפלג המנחה. (כדאי לבדוק בלוחות מדוייקים), ובתנאי שהאשה אכן מקבלת שבת עם הדלקתה.

תשובה:

אם הדבר ניתן לא בתור שכר אלא בתור פרס, אין בזה משום שכר שבת.

תשובה:

אין לנקות את המטאטא בשבת [משום בורר ומשום טלטול מוקצה], אולם אין צריך לחשוש שמא יתלשו שערות מהמטאטא, מאחר שאין מתכוונים לכך.

תשובה:

אם הנורה היא נורת להט או פלורסנט אסור, משום שהשלהבת או הגז בפלורוסנט הוא מוקצה, והמנורה נחשבת כבסיס אליו. (בנורת לד יש המקילים, והמקיל יש לו על מה שיסמוך.)

תשובה:

מותר במקום הצורך (דהיינו כשיש בדבר הפסד גדול או כשהחום מפריע, או שיש בזה חשש סכנה) לרמוז לגוי רמז שאינו של ציווי, דהיינו לומר לו שיש כאן להבה שדלוקה שלא לצורך, ואם הוא יבין הוא יכבנה מאיליו.

תשובה:

חדשות והודעות שנכתבו ע"י ישראל באיסור בשבת , או ע"י גוי לצורך היהודי, אסור לקראם בשבת. דברים שנכתבו ע"י גוי שלא לצורך ישראל, מותר לקראם – ללא נגיעה או לחיצה על כפתורי המכשיר, אם יתכן שיהיה מקריאתם תועלת בשבת.

תשובה:

בכי של עצבות אין לבכות בשבת (אא"כ אי הבכי יגרום לעצבות יתר), בכי מחמת השתוקקות לקרבת ה' מותר לבכות בשבת.

תשובה:

אין להשתמש כלל במגבונים לחים בשבת, (משום שבקלות אפשר לטעות ולבוא לאיסור סחיטה), אפשר להתיז עם בקבוק מתזית (הניתן למילוי חוזר) ולנגב עם טישו וכדו'.

תשובה:

אין לשטוף כלים בשבת כשאין בהם צורך כלל לשבת.

תשובה:

אין להניח אוכל על הפלטה בשבת אפילו לפני שנדלקה, ואפילו אוכל יבש.

תשובה:

אין לסובב את הכפתור, גם כשהשעון מכובה. (משום שיש כאן גרם עשיית מלאכה בשבת, שלא הותר אלא במקום הפסד, ויש בזה גם בעיה של מוקצה, ויתכן שאף בעיות נוספות).

תשובה:

מותר לזרוק את הטישו לאחר שספוג, ואין צריך לחוש לסחיטה. (משום שזה סחיטה בשינוי ואין תועלת מסחיטה זו וכו').

תשובה:

אין לפתוח בשבת את הסתימה בשבת ע"י חומרים חריפים. (כי דין פתיחה זו כדין פתיחה ע"י אומן שאסורה).

תשובה:

כדאי להבדיל על מיץ ענבים [עדיף 100% טבעי], אם זה קשה לה, יש להבדיל על מיץ טבעי, למשל מיץ תפוזים 100% טבעי וכדומה.

תשובה:

מותר בכל אופן.