לא וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ וַיַּסִּעוּ֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֜וֹת אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת לְיַסֵּ֥ד הַבָּ֖יִת אַבְנֵ֥י גָזִֽית׃ לב וַֽיִּפְסְל֞וּ בֹּנֵ֧י שְׁלֹמֹ֛ה וּבֹנֵ֥י חִיר֖וֹם וְהַגִּבְלִ֑ים וַיָּכִ֛ינוּ הָֽעֵצִ֥ים וְהָֽאֲבָנִ֖ים לִבְנ֥וֹת הַבָּֽיִת׃ א וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָֽרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לַֽהֽ' ב וְהַבַּ֗יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ לַֽה֔' שִׁשִּׁים־אַמָּ֥ה אָרְכּ֖וֹ וְעֶשְׂרִ֣ים רָחְבּ֑וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קֽוֹמָתֽוֹ׃ ג וְהָֽאוּלָ֗ם עַל־פְּנֵי֙ הֵיכַ֣ל הַבַּ֔יִת עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ עַל־פְּנֵ֖י רֹ֣חַב הַבָּ֑יִת עֶ֧שֶׂר בָּֽאַמָּ֛ה רָחְבּ֖וֹ עַל־פְּנֵ֥י הַבָּֽיִת׃ ד וַיַּ֣עַשׂ לַבָּ֔יִת חַלּוֹנֵ֖י שְׁקֻפִ֥ים אֲטוּמִֽים׃
֍ ֍ ֍
(לא) וַיְצַו הַמֶּלֶךְ, וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת בכמותם, אֲבָנִים יְקָרוֹת באיכותם, והיו אלו אבני שיש טהור, לְיַסֵּד הַבָּיִת אַבְנֵי גָזִית, ושלא כמנהג העולם שאת יסודות הבית עושים מאבנים פחותות, כיון שבין כך אין רואים אותם לאחר הבניה, ציוה שלמה שגם את היסודות של בית המקדש יעשו מאבנים גדולות ויקרות.
(לב) וַיִּפְסְלוּ – סיתתו וייפו בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירוֹם וְהַגִּבְלִים את האבנים שנחצבו ואת העצים שנכרתו, וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִבְנוֹת הַבָּיִת, ורק לאחר שהיו האבנים והעצים מוכנים לגמרי לבניה הביאו אותם אל הר הבית, באופן שלא היה צריך לעשות שם שום תיקון אלא רק להניח כל אבן וכל עץ במקומו.
(א) וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו [-אייר] הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, ומנין שנים זה נמנה לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל, שהיתה זו השנה הרביעית למלכותו, וַיִּבֶן – התחיל שלמה את בניית הַבַּיִת לַה'.
(ב) וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה', שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ והיינו ארבעים אמה ל'היכל', ששם היו המנורה השולחן והארון, ועשרים אמה ל'דביר', והוא קודש הקדשים, שם היה ארון הברית, וְעֶשְׂרִים אמה רָחְבּוֹ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ.
(ג) וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי – לפני הֵיכַל הַבַּיִת, עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת, כי אורך האולם היה מקביל אל רוחב ההיכל, ועֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ של האולם עַל פְּנֵי הַבָּיִת. ונמצא שאורך הדביר ההיכל והאולם יחד היה שבעים אמה.
(ד) וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטוּמִים – חלונות רחבים כלפי חוץ וצרים כלפי פנים, כלומר 'שקופים' כלפי חוץ, שהעומד בחוץ נראה לו שהם חלונות רגילים, ו'אטומים' כלפי פנים, שהעומד בפנים רואה שהם צרים ואינם משמשים לאור, ועשה כן כדי להראות שאין הקדוש ברוך הוא צריך את האור מבחוץ כדי להאיר את תוך הבית.
