יום ראשון
כ"ב תמוז התשפ"ד
יום ראשון
כ"ב תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

תועליות הרלב"ג, מלכים א (12)

והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו

 

֍           ֍             ֍

 

לז. להודיע שתכף שחטא שלמה לה' הוכיחו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, כאשר ייסר את בנו, כמו שאמר הנביא לדוד בספר שמואל, ולכן סיפר שתכף אחר חטאו הקים ה' שטן לשלמה את הדד האדומי ורזון בן אלידע.

לח. להודיע שאין ראוי לאדם שיתגאה מפני היותו קרוב למלכות להטיח דברים כנגד המלך, הלא תראה כי מפני הדבור שאמר ירבעם כנגד שלמה היתה עליו אימת מות עד יום מות שלמה, ולא הועיל לו בזה הענין השררה אשר מנהו המלך עליה. ואף על פי שהיתה לו נבואה מאחיה השילוני שימלוך על עשרת השבטים, לא היה לו להתגאות כנגד המלך, פן יסיר מעצמו בסכלותו את הטוב ההוא. הלא תראה, כי דוד, אף על פי שייעדו שמואל שימלוך על ישראל, לא נתגאה על שאול, וגם בנפלו בידו בעת שהיה רודפו – חלק לו כבוד בדבריו, ולא הניח איש מעבדיו להרע לו.

לט. ללמדנו שראוי לאדם לעשות בחכמה מעשיו כפי מה שאפשר, ולא ימעט בהשתדלות הטבעית מפני היותו שליח מהשם יתברך, אלא יבקש תמיד את הדרך הראויה לעשות כל דבר. ולכן פחד שמואל ואמר 'איך אלך ושמע שאול והרגני', ולכן המתין אחיה השילוני שיצא ירבעם מירושלם קודם שיגיד לו יעוד המלוכה, כדי שלא ישמע איש דבריהם, ולכן גם כן המתין לדבר עמו בשדה, כדי שיוכלו לראות אם יש איש שיוכל לשמוע דבריהם, ורק כאשר ראה כי אין איש – אז הגיד לו את ייעוד המלוכה, כי אם היה אומר לו את הדבר במקום שבני אדם נמצאים בו, היה הדבר מגיע אל המלך, והיו מפני זה הנביא וירבעם בסכנה, והיה הדבר יכול לגרום שלא תתקיים הנבואה, כי המלך היה משתדל בכל עוז להמית את ירבעם, ולא היתה מועילה לו בריחתו אל מלך מצרים, כי יש כח למלך לתת שחד רב למלך מצרים להמיתו, והנה לא היה ירבעם באופן מהמעלה העליונה שתדבק בו ההשגחה הפרטית להצילו.

מ. להודיענו שכבר תשוב המלוכה בכללה לזרע דוד, וכמו שנאמר בנבואת אחיה לירבעם 'ואענה את זרע דוד למען זאת, אך לא כל הימים', ולפי שדבר זה – שתחזור המלוכה על כל ישראל לבית דוד – לא התקיים בבית ראשון, וגם לא בבית שני, כי לא שבו באותו זמן כי אם יהודה ובנימין, ידענו שעוד ימלוך מלך לדוד על כל ישראל, ואותה המלכות לא תסור לעולם, וכמו שהתבאר מדברי דניאל.

א. להודיע שצריך להתישב בכל דבר קודם המעשה או המענה, כדי שיהיה באופן הראוי, ולכן סיפר שכאשר באו כל ישראל אל רחבעם לבקש שיקל מעול אביו ויעבדוהו, לא השיב להם מיד אלא ביקש מהם שימתינו עוד שלשת ימים וישיב אותם דבר.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)