מסכת סנהדרין, חזרה, פרק א, א-ב
פרק א, משנה א: דיני הלוואות והודאות נידונים בפני שלשה דיינים, ואפילו אינם סמוכים. דיני גזלות וחבלות, נזק שלם של חובל וחצי נזק של שור תם, תשלומי כפל של גנב ותשלומי ארבעה וחמשה של טובח ומוכר שור או שה שגנב, נידונים בפני שלשה דיינים סמוכים. האונס או מפתה נערה בתולה, נידון בשלשה דיינים סמוכים. המוציא שם רע על אשתו, לרבי מאיר נידון בשלשה, ולחכמים נידון בעשרים ושלשה, כיון שנידון זה עשוי להגיע לדיני נפשות, אם יוכח שזינתה לאחר שהתקדשה לו.
משנה ב: חיוב מלקות של תורה, לתנא קמא בשלשה סמוכים, ומשום רבי ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה, כדיני נפשות. קידוש החודש נעשה בשלשה דיינים סמוכים. עיבור השנה, לרבי מאיר בשלשה סמוכים, ולרבן שמעון בן גמליאל מתחילים בשלשה, נושאים ונותנים בחמשה, ומסיימים בשבעה. ובדיעבד, אם סיימו בשלשה, הרי השנה מעוברת.
"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".
(ויקרא רבה)
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".
(ויקרא רבה)
