יום שבת
כ"א תמוז התשפ"ד
יום שבת
כ"א תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 109, ספר מלכים א, פרק יח, ל-לה

ל וַיֹּ֨אמֶר אֵֽלִיָּ֤הוּ לְכָל־הָעָם֙ גְּשׁ֣וּ אֵלַ֔י וַיִּגְּשׁ֥וּ כָל־הָעָ֖ם אֵלָ֑יו וַיְרַפֵּ֛א אֶת־מִזְבַּ֥ח ה֖' הֶֽהָרֽוּס׃ לא וַיִּקַּ֣ח אֵֽלִיָּ֗הוּ שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ אֲבָנִ֔ים כְּמִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֣י בְנֵֽי־יַעֲקֹ֑ב אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דְבַר־ה֤' אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׂרָאֵ֖ל יִֽהְיֶ֥ה שְׁמֶֽךָ׃ לב וַיִּבְנֶ֧ה אֶת־הָֽאֲבָנִ֛ים מִזְבֵּ֖חַ בְּשֵׁ֣ם ה֑' וַיַּ֣עַשׂ תְּעָלָ֗ה כְּבֵית֙ סָאתַ֣יִם זֶ֔רַע סָבִ֖יב לַמִּזְבֵּֽחַ׃ לג וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָֽעֵצִ֑ים וַיְנַתַּח֙ אֶת־הַפָּ֔ר וַיָּ֖שֶׂם עַל־הָֽעֵצִֽים׃ לד וַיֹּ֗אמֶר מִלְא֨וּ אַרְבָּעָ֤ה כַדִּים֙ מַ֔יִם וְיִֽצְק֥וּ עַל־הָֽעֹלָ֖ה וְעַל־הָֽעֵצִ֑ים וַיֹּ֤אמֶר שְׁנוּ֙ וַיִּשְׁנ֔וּ וַיֹּ֥אמֶר שַׁלֵּ֖שׁוּ וַיְשַׁלֵּֽשׁוּ׃ לה וַיֵּֽלְכ֣וּ הַמַּ֔יִם סָבִ֖יב לַמִּזְבֵּ֑חַ וְגַ֥ם אֶת־הַתְּעָלָ֖ה מִלֵּא־מָֽיִם׃

 

֍            ֍            ֍

 

(ל) וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם, אחרי שראיתם שאין ממשות בעבודת הבעל, גְּשׁוּ אֵלַי, לראות שאיני עושה עורמה או תחבולה, וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו, וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס – את המזבח שבנה מתחילה, והרסוהו נביאי הבעל, כמו שהתבאר לעיל.

(לא) וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, ולא התכוין לשנים עשר מזלות, אלא כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וכוונת ה' היתה שימשול אף על המלאכים, ויהיה למעלה מהמזלות.

(לב) וַיִּבְנֶה אליהו אֶת הָאֲבָנִים ואמר בפירוש שעושה מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם ה', כדי שתהא בו קדושת מזבח, וַיַּעַשׂ תְּעָלָה המוכנה לקבל מים בשיעור כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע, שזה היה גודל חצר המשכן, מאה אמה על חמישים אמה, סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ, וכמו שקדושת המזבח שבמשכן התפשטה למרחק זה, כך קדושת המזבח שבנה אליהו התפשטה לשטח זה של מאה על חמישים אמה.

(לג) וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים על המזבח, וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר, וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים.

(לד) וַיֹּאמֶר אליהו, מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם, וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים, כדי להוכיח שאין בדבר מעשה כשפים, שהכשפים מתבטלים במגע עם מים, ועל ידי זה גם יגדל הנס, שתרד האש על המים, וַיֹּאמֶר שְׁנוּ – עשו כן פעם שניה, לשפוך ארבעה כדים מלאים מים, וַיִּשְׁנוּ. וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ – עשו כן פעם שלישית, וַיְשַׁלֵּשׁוּ.

(לה) כיון ששפכו מים רבים על המזבח, זרמו המים למטה, וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם על הקרקע סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ, וְגַם אֶת הַתְּעָלָה שעשה מִלֵּא אליהו מָיִם.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)