מצוה מא) שלא לפסוע על המזבח
פרשת יתרו
"ולא תעלה במעלות על מזבחי" (שמות כ, כג)
מצוות לא תעשה, שלא לעלות על המזבח במדרגות, כדי שלא יעשה פסיעות גסות בעלותו, שנאמר 'ולא תעלה במעלות על מזבחי, אשר לא תגלה ערותך עליו'. אלא כשהוא עולה שם מהלך בנחת וביראה, עקב בצד גודל.
משרשי מצוה זו, לקבוע בנפשותינו יראת המקום וחשיבותו, ועל כן הוזהרנו שלא לנהוג שם קלות ראש בשום ענין. והכל יודעין שהאבנים לא יקפידו בשום בזיון, שאינן רואות ולא שומעות, אלא כל הענין לתת ציור בלבנו ביראת המקום וחשיבותו וכבודו הגדול, כי מתוך הפעולה הלב נפעל.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, באנשים ובנשים, והעובר עליה במזיד חייב מלקות.
"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין
כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם".
(מכות כג)
