יד וַיִּקַּ֨ח חִזְקִיָּ֧הוּ אֶת־הַסְּפָרִ֛ים מִיַּ֥ד הַמַּלְאָכִ֖ים וַיִּקְרָאֵ֑הוּ וַיַּ֨עַל֙ בֵּ֣ית ה֔' וַיִּפְרְשֵׂ֥הוּ חִזְקִיָּ֖הוּ לִפְנֵ֥י הֽ'׃ טו וַיִּתְפַּלֵּל֙ חִזְקִיָּ֔הוּ אֶל־ה֖' לֵאמֹֽר׃ טז ה֨' צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֔ים אַתָּה־ה֤וּא הָֽאֱלֹהִים֙ לְבַדְּךָ֔ לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ אַתָּ֣ה עָשִׂ֔יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃ יז הַטֵּ֨ה ה֤' ׀ אָזְנְךָ֙ וּֽשְׁמָ֔ע פְּקַ֧ח ה֛' עֵינֶ֖ךָ וּרְאֵ֑ה וּשְׁמַ֗ע אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י סַנְחֵרִ֔יב אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֔ח לְחָרֵ֖ף אֱלֹהִ֥ים חָֽי׃ יח אָמְנָ֖ם ה֑' הֶֽחֱרִ֜יבוּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצ֖וֹת וְאֶת־אַרְצָֽם׃ יט וְנָתֹ֥ן אֶת־אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֱלֹהִ֜ים הֵ֗מָּה כִּ֣י אִם־מַֽעֲשֵׂ֧ה יְדֵֽי־אָדָ֛ם עֵ֥ץ וָאֶ֖בֶן וַֽיְאַבְּדֽוּם׃ כ וְעַתָּה֙ ה֣' אֱלֹהֵ֔ינוּ הֽוֹשִׁיעֵ֖נוּ מִיָּד֑וֹ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ כִּֽי־אַתָּ֥ה ה֖' לְבַדֶּֽךָ׃
֍֍֍
(יד) וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים, וַיִּקְרָאֵהוּ -קרא כל אחד מהספרים] וראה שהיו כתובים שם חירופים וגידופים על ה', ועתה שראה שיצאו הגידופים מאת מלך אשור בעצמו, ידע שתתקיים נבואת ישעיהו שיפול צבאו סמוך לירושלים, ולכן לא רצה להשלים עם סנחריב, אלא וַיַּעַל בֵּית ה', וַיִּפְרְשֵׂהוּ -פרש כל אחד ואחד מהספרים] חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה'.
(טו) וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ אֶל ה' לֵאמֹר.
(טז) הנה אתה ה' צְבָאוֹת, המושל על כל הצבאות, העליונים והתחתונים, ומאידך אתה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ששמך מיוחד עליהם, ואלוקותך ידועה על ישראל שהם העובדים אותך, יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, ששם עיקר שכינת ה', וראוי לך לריב ריבם מצד קדושת שמך, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, ולא כמו שהשווה סנחריב את שם ה' לאלהי העמים האחרים, כי הרי לא נמצא אלהים זולתך, אחר שאַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.
(יז) ואם כן הַטֵּה ה' אָזְנְךָ וּשְׁמָע את חירופי השליחים הראשונים, פְּקַח ה' עֵינֶךָ וּרְאֵה את הספרים ששלח מלך אשור, המלאים חירופים וגידופים, וּשְׁמַע אֵת כָּל דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שָׁלַח ביד השליחים השניים לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי.
(יח) ואם היה המחרף אדם אחר, לא היה צורך לשים לב אליו, אך אָמְנָם ה' הרי זה אמת שהֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת – ערי הממלכה של כל הגויים, וְאֶת אַרְצָם – הארצות עצמם.
(יט) וְנָתֹן אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ, אך זה היה כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה, כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, עֵץ וָאֶבֶן, וַיְאַבְּדוּם.
(כ) וְעַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ מִיָּדוֹ, כדי שלא יאמרו שניצחו גם אותך, וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה ה' לְבַדֶּךָ.
