משנה א: בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מֵאֵימָתַי נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן, הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן, בֵּן וְלֹא בַת, בֵּן וְלֹא אִישׁ. הַקָּטָן פָּטוּר, שֶׁלֹּא בָא לִכְלָל מִצְוֹת:
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שהתבאר לעיל שהוא חייב סקילה, מֵאֵימָתַי נַעֲשֶׂה – מאיזה גיל ראוי להיעשות בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת [לאחר גיל שלש עשרה] וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן, הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה, ומבארת המשנה מהיכן דורשים דין זה [ואגב כך מביאה דין נוסך שנדרש מפסוק זה], שֶׁנֶּאֱמַר 'כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן', 'בֵּן' וְלֹא בַת, שאין פרשה זו אמורה בבת, וכן יש לדרוש 'בֵּן' וְלֹא אִישׁ, ולאחר שהקיף הזקן הרי הוא 'איש', והַקָּטָן פָּטוּר לפי שֶׁלֹּא בָא לִכְלָל חיוב מִצְוֹת.
