יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

פסקי הלכות, מסכת מועד קטן, חזרה, פרק שני

א. אדם שהניח את זיתיו בכלי המיוחד לסחיטתן, ואירע לו אונס שלא יכל להעבירם לבית הבד עד שנכנס המועד, ואם לא יעבירם לבית הבד יתקלקלו, רשאי להעבירם לשם ולסוחטם ולסגור את החביות כדרכו, כדי שלא יגרם לו הפסד.

ב. וכן מי שהיה יינו בבור, ולא הספיק להעבירו לחביות מחמת אונס עד שנכנס המועד, רשאי להעביר את היין לחביות ולסותמם כדרכו, כדי שלא יתקלקל.

ג. דברים המותרים בחול המועד מחמת שהם 'דבר האבד', מותר לאחרים לעשותם עבור האבל, אך האבל עצמו אינו רשאי לעשותם בימי אבלותו. וכגון להפוך את זיתיו, לסתום את הכד, להעלות את הפשתן מהמים שהוא שרוי בהם, להעלות את הצמר מהיורה שהוא נצבע בו, ולהשקות את שדהו כשיש צורך בכך.

ד. אריסיו וקבלניו של האבל, רשאים להמשיך לעבוד בשדותיו של האבל, כיון שהם עובדים כדי להרוויח לעצמם את החלק שלהם.

ה. החמרים, הגמלים והספנים, לא ישתמשו בחמורים וגמלים וספינות של האבל. אך אם היו הם מושכרים להם קודם האבילות לזמן מסוים, רשאים להמשיך ולהשתמש בהם.

ו. שכיר יום של האבל, לא יעשה עבורו מלאכה. וכן אם היתה מלאכת האבל ביד אחרים אך בבית האבל, בין בקבלנות ובין שלא בקבלנות, אסור לעשות עבורו מלאכה. אך אם היתה מלאכת האבל ביד אחרים ובבית אחרים, רשאים לעשות עבורו את המלאכה.

ז. אסור לאבל לעשות מלאכה עבור אחרים, בין בקבלנות ובין שלא בקבלנות.

ח. שני אחים, שני שותפים, או שני חנונים, שאירע אבל לאחד מהם, אף האח או השותף לא יעשה מלאכה בימים אלו בפרהסיא, אלא בצינעא.

ט. גוי שקיבל מישראל עבודה בקבלנות, אם היא בתוך תחום שבת, אסור להניח לגוי לעבוד בשבתות וימים טובים. אך מחוץ לתחום שבת, ואין עיר של ישראל הנמצאת בתחום שבת לאותו מקום, כיון שאין יהודים רואים אותו במלאכתו, מותר. אמנם בחול המועד הדבר אסור אפילו מחוץ לתחום שבת, כיון שמצויים יהודים ההולכים ממקום למקום, ויתכן שיראו את הגוי עוסק במלאכת ישראל.

י. כל דבר שמותר ליהודי לעשות בעצמו בחול המועד, רשאי לומר לגוי לעשות. אבל דבר האסור ליהודי, אסור לו גם לומר לגוי שיעשה זאת עבורו.

יא. ולכן מותר ליהודי לתת מלאכה לגוי בחול המועד, על מנת שיעשנה לאחר המועד, אך לא כדי שיעשנה בחול המועד עצמו. ובתנאי שבשעה שנותן לגוי את המלאכה לא ישקול ולא ימדוד ולא יספור, כדרך שעושה בחול.

יב. אסור להרביע בהמות בחול המועד, כיון שיש בכך טירחא יתירה.

יג. אסור להרביע בכור או בהמה של פסולי המוקדשין, כיון שזו נחשבת 'עבודה', ואסור לעבוד בבהמות אלו.

יד. בחול המועד, אסור להכניס צאן לשדה כדי שיטילו בה גללים וישביחוה, ואם הביאום גויים מעצמם לשם כך, מותר, אך לא יסייע להם, ולא ימסור להם שומר לצורך כך. אך מותר לתת להם לאחר המועד שכר על כך. אמנם אם שכר את הגוי לתקופה ארוכה, שחול המועד מובלע בה, מותר אפילו לסייע לגוי ולמסור לו שומר.

טו. אם הגוי מביא את הבהמות לשדהו של היהודי בשבת, מרצונו, ללא קבלת שכר, מותר הדבר ואין צורך למחות בו. ואם עושה כן ביום טוב, מותר אפילו לתת לו לאחר יום טוב מזונות כתמורה קטנה לעבודתו.

טז. מותר לטוח את פנים החבית בזפת או שומן, כדי שלא יזוב השיכר מתוכה, כיון שיש בכך חשש הפסד, והרי זה דבר האבד. וכן מותר לטוח חבית קטנה, כיון שאין בכך טירחא גדולה.

יז. בהלכות חול המועד, מה שהתירו חכמים מותר, ומה שלא התירו, אסור, ואין ללמוד היתר מהלכה זו להלכה אחרת.

יח. בחול המועד יש מלאכות המותרות לכתחילה, ויש האסורות בעשייה, אך אין עליהם חיוב מלקות או קרבן.

יט. מותר לטחון קמח, לקצוץ עצים ולהכין שיכר בחול המועד לצורך המועד, ואם נשאר לו לאחר המועד, הרי זה מותר. אך אסור לעשות מלאכות אלו שלא לצורך המועד.

כ. מלאכת דבר האבד, מותר לעשותה במועד, בין בתלוש מן הקרקע ובין במחובר.

כא. אדם שאין לו מה לאכול אם לא יקצור את תבואתו ויעשה את כל המלאכות הנדרשות להכנת המאכל, רשאי לעשות מלאכות אלו, ואינו צריך לטרוח לקנות תבואה בשוק. ואמנם אין לאדם חשוב לעשות כן, שמא ילמדו ממנו בני אדם להקל, כיון שלא יידעו את טעמו.

כב. מותר לעקור פשתן בחול המועד, כיון שהוא ראוי לשימוש במועד, לכסות בו את המאכלים בלילה מפני הטל. וכן מותר לקצור כְּשּׁוּת, כיון שניתן להכין ממנו שיכר. וכן מותר לעקור שומשומין, כיון שהגרעינים ראויים להוציא מהם שמן או לטגנם בדבש.

כג. סחורה העשויה להתקלקל אם לא יטפלו בה במועד, מותר לטפל בה, כגון להופכה מצד לצד. כדי שלא תתעפש.

כד. סוחרים העוברים ממקום למקום, ומוכרים עתה סחורה בזול, מותר לקנותה מהם בחול המועד, כיון שזהו דבר האבד, שהרי עד אחר המועד כבר ילכו למקום אחר.

כה. מותר להכניס במועד את פירותיו לתוך הבית, שלא ייגנבו, אך יעשה זאת בצינעא. וכן להוציא את הפשתן מהמים שהוא שרוי בהם, שלא יתקלקל.

כו. אף על פי שהותרה מלאכת דבר האבד בחול המועד, אם כיון את מלאכתו והשאירה בכוונה לעשותה במועד, אסור לו לעשותה במועד. ואם עשה זאת במועד, קנסוהו חכמים שתאבד מלאכתו. אבל אם מת, לא קנסו את בנו אחריו, ורשאי לעשות את המלאכה במועד.

כז. וכן הצורם אוזן בכור, או מוכר עבדו לגויים, ומת, לא קנסו את בניו, אלא יכולים הם לשחוט את הבכור על סמך מום זה, ואינם חייבים לפדות את העבד מיד הגוי.

כח. אסור לקנות בחול המועד בתים, עבדים, אבנים ובהמות, אלא אם כן קניה זו היא לצורך המועד, או שעושה כן כדי להמציא מעות למוכר, שאם לא יקנה ממנו לא יהיה לו מה לאכול במועד.

כט. וכן מותר לשכור פועל בחול המועד לעבודה שאינה לצורך המועד, אם אין לאותו פועל מה לאכול לולא עבודה זו.

ל. אסור לפנות בחול המועד תבואה או כלים מבית אחד לבית רחוק, שרשות הרבים מפסיקה ביניהם, כיון שיש בכך טירחא מרובה, אבל מותר לפנות מבית אחד לבית אחר שבאותה חצר.

לא. כלים שנמסרו לבית האומן, והם לצורך המועד, מותר לקחתם במועד. ואם אינם לצורך המועד, אפילו אם תיקנם קודם המועד, אסור לקחתם משם בחול המועד, מפני שהרואה יסבור שנעשתה המלאכה במועד עצמו. ואם אין לאומן מה לאכול, משלם לו שכרו ומשאירם בידו. ואם חושש שהאומן יכחיש שקיבל שכר, או שחושש שיגנבו מבית האומן, מפנה אותם לחצר אחרת הסמוכה לבית האומן, או אפילו רחוקה ממנו, אם יש צורך בכך.

לב. זבל של בהמות שהתאסף בחצר בחול המועד, מסלקים אותו לצדדים. ואם נעשתה החצר כרפת בקר לרוב הזבל שנאסף שם, מוציאים אותו לאשפה.

לג. היו לאדם תאנים מיובשות שטוחות בחוץ, וחושש האדם שירדו גשמים, מותר לכסותם בקש כדי להגן עליהם.

לד. המוכרים פירות, בגדים וכלים, שיש בהם צורך המועד, רשאים למכור בחול המועד. ואם היתה החנות פתוחה למקום צנוע ומקורה, פותחים כדרכם. אך אם היתה החנות פתוחה לרשות הרבים, פותחים דלת אחת ונועלים אחת.

לה. אמנם, המוכרים תבלין, שנקנה בדרך כלל להשתמש בו מיד, ויבינו הרואים שהמכירה נעשית לצורך המועד, רשאים לפתוח את החנות כדרכם.

לו. וכן עושי מלאכה שיש בה צורך המועד, כגון ציידים, והדשים את החיטים לדייסא, והגורסים פולים, עושים מלאכתם בצינעא לצורך המועד.

לז. בערב יום טוב האחרון של חג הסוכות, רשאי החנוני להוציא את סחורתו החוצה ולעטר את השוק בפירות, לכבוד יום טוב האחרון של חג.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?