הלכות ט"ו בשבט / דיני קדימה בברכות
א. מצוה על האדם לאכול מעט מכל מין חדש של פירות פעם בשנה, כדי להראות שחביבה עליו בריאתו של הקב"ה. (משנ"ב שם עפ"י הירושלמי). ופרי שאינו מתחדש משנה לשנה, אלא הוא קיים תמיד, אפילו אם עבר זמן רב שלא אכלו, אינו מברך עליו שהחיינו. (שו"ע סי' רכ"ה ס"ו).
ב. הרואה פרי חדש, שמתחדש משנה לשנה, מברך 'שהחיינו'. אמנם נהגו שלא לברך בזמן הראייה, אלא בשעת האכילה. ומי שכבר אכל את הפרי החדש ולא בירך שהחיינו, אינו יכול לחזור ולברך בפעם הבאה שאוכלו. ואם יש לו אפשרות – יטול פרי חדש ממין אחר, ויברך עליו שהחיינו, ויכוין לפטור גם את המין הקודם שאכל. (שו"ע ומשנ"ב וכה"ח סי' רכ"ה ס"ג)
א. סדר קדימה בברכות: 1. דבר שברכתו 'המוציא', ואפילו משבולת שועל או שיפון. 2. 'בורא מיני מזונות' על תבשיל של: חיטין, שעורין, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון (-לפי סדר זה) (וי"א שאף אורז קודם ליין (חסד לאלפים)). 3. בורא פרי הגפן. 4. פירות של שבעת המינים לפי סדר זה: זיתים, תמרים, ענבים, תאנים, רמונים. 5. דבר שברכתו 'בורא פרי העץ'. 6. דבר שברכתו 'בורא פרי האדמה'. 7. דבר שברכתו 'שהכל נהיה בדברו'. (משנ"ב סי' רי"א)
ב. דין זה, ש'העץ' קודם ל'אדמה', היינו כששניהם חביבים עליו בשוה, אבל אם הדבר שברכתו 'האדמה' חביב עליו יותר, יקדימנו, ואף אם השני (שאינו חביב) הוא משבעת המינים. ואם ברכת שני הדברים 'האדמה' או 'שהכל', יקדים את החביב. (שם). ויש אומרים שלעולם פרי משבעת המינים קודם לשאר פירות 'העץ', ואפילו ל'חביב'. (בן איש חי ש"א מטות ב)
ג. כל ההלכות של סדר הקדימה בברכות הם רק כששני המינים נמצאים עתה לפניו, ורצונו לאכול משניהם. אבל אם רק אחד מהם לפניו, אינו צריך להמתין למין השני. וכן אם שניהם לפניו אך אין כוונתו לאכול אלא מאחד מהם, מברך עליו ואוכלו. (משנ"ב סי' רי"א ס"א)
