שיעור 352, ספר תהילים, פרק עו, י-יג

(י) בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃

(יא) כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃

(יב) נִ֥דְר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַֽיהוָ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כָּל־סְבִיבָ֑יו יֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא׃

(יג) יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃

(י) והטעם שהארץ שקטה, כי בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים – כאשר קם אלהים לשפוט, הרי תכליתו של המשפט האלוהי הוא לְהוֹשִׁיעַ כָּל עַנְוֵי אֶרֶץ, ולכן בשעה ששמעה הארץ שקם אלהים לשפוט, ידעה שיושיענה ה', ושקטה הארץ מיראתה, סֶלָה (-סיום הענין).

(יא) כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ – החימה והכעס של בני האדם היא זו שתשבח אותך, כי בן אדם אינו יכול לעצור את חמתו, ואילו אתה, שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר – בכחך לחגור ולעצור את שארית החימה, וכמו שנאמר להלן (ע"ח ל"ח) "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ".

(יב) נִדְרוּ נדרים, וְשַׁלְּמוּ את אותם נדרים לַייָ אֱלֹהֵיכֶם, כָּל סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא, כלומר, כיון שהמורא שהתייראו כל יושבי הארץ מפני מלך אשור הוא מחמת שה' נתן לו כח, וחלק לו מיראתו, אם כן למה תובילו שי ומנחה לאשור, והרי מן הראוי שתובילו את השי לה', שהוא מקור היראה.

(יג) ועל ידי שכל העמים יכירו במלכות ה' ויראתו, יִבְצֹר – יקטוף ויחתוך את רוּחַ הנְגִידִים, שרי מלכות אשור, ויבצור את רוחו של סנחריב בעצמו, שהיה נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ, ועל ידי זה יתבטל כוחם ולא יוכלו עוד להכרית ארצות וממלכות.