שיעור 367, ספר תהילים, פרק עח, כג-כה

(כג) וַיְצַ֣ו שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל וְדַלְתֵ֖י שָׁמַ֣יִם פָּתָֽח׃

(כד) וַיַּמְטֵ֬ר עֲלֵיהֶ֣ם מָ֣ן לֶֽאֱכֹ֑ל וּדְגַן־שָׁ֝מַ֗יִם נָ֣תַן לָֽמוֹ׃

(כה) לֶ֣חֶם אַ֭בִּירִים אָ֣כַל אִ֑ישׁ צֵידָ֬ה שָׁלַ֖ח לָהֶ֣ם לָשֹֽׂבַע׃

(כג) לכן הראה להם ה' שאין יכולתו מוגבלת, ויכול הוא לתת להם גם מן וגם בשר, וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, ה'שחקים' זהו כינוי לשמי השמים העליונים, משם באים ההנהגות הניסיות, ובא לומר בכך שהמן לא בא אליהם בדרכי הטבע ובהנהגת מערכת הכוכבים שבשמים, אלא בא ממקור עליון של ניסים גלויים, וכביכול כאשר הגיע המן מהשחקים, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח, כאילו השמים חוצצים בין השחקים העליונים לבין הארץ התחתונה, ופתח ה' את דלתות השמים כדי שדרכן יעבור המן מהשחקים אל המדבר, לבני ישראל.

(כד) וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, ולא היה זה מאכל טבעי, אלא וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ.

(כה) ונותן סימנים במן שירד לישראל, שמתוך כך יש ללמוד שאין זה דבר טבעי המצוי במדבר, אלא לחם מיוחד ופלאי שהגיע אליהם בדרך ניסית, כי לֶחֶם המתאים לאנשים אַבִּירִים (-חזקים וגיבורים) אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע, באופן שלכל אחד מישראל היה די מן כדי לשבוע ממנו, וזה לא יתכן אם לא בדרך נס.