ב. אם לוי סיפר לשמעון שראובן דיבר עליו, אסור לשמעון לומר לראובן שלוי סיפר לו כן, כי זו רכילות על לוי. ואף אם לא יזכיר את שמו של לוי, אם ראובן יבין שהוא המספר, אסור.
ג. אסור לספר רכילות אפילו כשאינו מספר זאת לאדם עצמו, כיון שדרך הדברים להתפרסם עד שיגיעו לאדם עצמו, וכל שכן שאין לספר מה שאמרו על בניו וקרוביו, שזו רכילות ממש.
ד. דין רכילות 'לתועלת', כדי שיוכיח השומע את המספר לשון הרע, התבאר לעיל הלכות לשה"ר כלל י' ס"ו.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ב. אם ראובן דיבר על שמעון בפני לוי, והלך לוי וסיפר לשמעון שראובן דיבר עליו, אסור לשמעון לחזור ולומר לראובן 'מדוע דיברת עלי בפני לוי?', כיון שבכך הוא עובר על איסור רכילות, שהרי הוא מספר לראובן שלוי אמר לו שהוא דיבר עליו. ואף אם אינו אומר לו בפירוש שלוי אמר לו כן, אלא סתם ששמע שדיבר עליו, מכל מקום אם על ידי זה יבין ראובן שלוי סיפר לו זאת, הדבר אסור.
ג. איסור רכילות אינו דוקא כשאומר לאותו אדם שדיברו עליו, אלא אף אם אומר כן לאדם אחר, שראובן דיבר על שמעון, הרי זה אסור, כיון שדיבורים אלו גורמים לעורר מחלוקת בין ראובן לשמעון, על ידי שנשמעים איש מפי איש, וכל שכן שאסור לספר לאדם מה שדיבר פלוני על בניו או קרוביו, כיון שטבע האדם להצטער מכך, והרי זו רכילות ואפילו אם יזהיר את השומע שלא יספר כן לשמעון, ואף אם הוא יודע בברור שהשומע יקיים את דבריו ולא יספר זאת לשמעון, מכל מקום בדרך כלל יש בסיפור עצמו איזו גנות על ראובן או על שמעון, והרי זה בכלל לשון הרע].
ד. אם הוא מספר את הדבר לאדם זר, כדי שאותו אדם יוכיח את ראובן על שדיבר לשון הרע על שמעון, התבאר דינו לעיל (הלכות לה"ר כלל י' סעיף ו').
