עניני גמילות חסדים / פרק י
אמרו חז"ל שעל שבעה דברים באים נגעים על האדם, ואחד מהם הוא על צרות העין, והיינו שאינו משאיל כלים לשכניו, וידוע שעל ידי הנגעים צריך האדם בסוף לנתץ את ביתו לגמרי. ובזמן הזה, אף שהקב"ה ברחמיו אינו שולח לנו נגעי בתים, אבל צרות העין גורמת שתישלח קללה בנכסי האדם, וזו מידה כנגד מידה, כיון שהוא אינו רוצה להנות בני אדם אחרים מנכסיו, ואינו עושה חסד ורחמים עם נכסיו, כך שורה על נכסיו מידת הדין הגמורה, ללא חסד ורחמים, וממילא מוכרחים נכסיו להתמוטט, שאין דבר יכול להתקיים במידת הדין.
ואמרו חז"ל 'היה זהיר שלא תמנע רחמים, שכל המונע רחמים הוקש לעבודה זרה, ופורק מלכות שמים מעליו', והיינו כיון שצר העין בוטח בכספו וזהבו, ואינו בוטח בה'. והתורה רמזה על זה ואמרה 'אלוהי כסף ואלוהי זהב לא תעשו לכם'.
