ג. איסור לשון הרע הוא אפילו בדרך מקרה, ואילו אותם שרגילים לכך בקביעות נקראים 'בעלי לשון הרע', ועונשם גדול יותר.
ד. ועל אותם אנשים שהורגלו בעוון זה ואינם מקבלים על עצמם להישמר ממנו, אמרו חז"ל שנפרעים מהאדם בעולם הזה, ואין לו חלק לעולם הבא.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ג. איסור לשון הרע ורכילות הוא אפילו אם סיפר במקרה גנות על חבירו, אבל אם חס ושלום הורגל בעוון זה בתמידות, כמו אלו שרגילים תמיד לשבת ולספר 'כך וכך הם מעשיו של פלוני, כך וכך עשו אבותיו, כך וכך שמעתי עליו', וכדומה, והם דברים של גנאי, אנשים כאלו נקראים בפי חז"ל בשם 'בעלי לשון הרע', ועונשם הרבה יותר גדול, מאחר שבשאט נפשם וזדון ליבם עוברים על תורת ה', ונעשה דבר זה אצלם כהפקר, כמבואר בפתיחה, ועליהם נאמר בתהילים (יב ד) 'יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות'.
ד. אמרו חז"ל, על שלש עבירות נפרעים מן האדם בעולם הזה, ואין לו חלק לעולם הבא, ואלו הן, עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולן. והביאו חז"ל על זה ראיה מהכתובים. ופירשו הראשונים שהכוונה היא על אותם בני אדם שהתרגלו בעוון זה בתמידות, ואינם מקבלים על עצמם להישמר ממנו, מפני שנעשה הדבר אצלם כהיתר.
