יא. מותר לאדם לברר על חבירו לצורך שותפות או שידוך וכדומה, ואף אם מחמת כן ישמע עליו דברי גנאי. אמנם כששואל עליו, יקדים לומר לנשאל שכוונתו לתועלת, כדי שלא להכשיל את המספר בלשון הרע ללא כוונה לתועלת.
* * *
פירוט ההלכה היומית: יא. אם אדם רוצה לשכור פועל, לעשות שותפות ממונית, או לעשות שידוך עם אדם מסוים, אף שלא שמע עליו שום דבר רע, מותר לו לדרוש ולחקור אצל בני אדם על מהותו וענינו של אותו אדם, אף שיתכן שיספרו לו עליו דברי גנאי, כיון שכוונתו לתועלת, שלא יבוא לידי היזק ולא לידי מריבות (אמנם לא יאמין לדברי הגנאי כאמת מוחלטת, אלא יחשוש שמא הם אמת, להישמר ממנו). אמנם יזהר המשיב מאד שלא להגזים בדברים יותר מהאמת, ולהלן יבוארו עוד פרטי דינים בענינים אלו.
אמנם נראה, שכשבא לברר על אותו אדם, יאמר תחילה שכוונתו בבירור זה היא לצורך שותפות או שידוך וכדומה, וכך אינו עובר באיסור, וגם אינו מכשיל את חבירו, כיון שאף חבירו נוהג כדין כשהוא אומר לו דברי גנאי על אדם זה, כדי שיזהר מלהשתתף עמו או מלהשתדך עמו. אבל אם לא יודיע לחבירו לשם מה הוא מברר עליו, הרי הוא עובר ב'לפני עיור לא תתן מכשול', שהוא מכשיל את חבירו באיסור לשון הרע, שהרי חבירו אינו מתכוין לתועלת. ואף שבאמת נוצרה כאן תועלת לשומע, שהוא יודע להזהר מאותו אדם, מכל מקום ההיתר של לשון הרע לתועלת הוא רק כשכוונת המספר היא לתועלת, ולכן עליו להודיע לו מתחילה שיש בכך תועלת, ואז אין איסור כלל, לא לשואל ולא למשיב.
