עניני גמילות חסדים / פרק יז
מעשה בחסיד אחד שהיה רגיל במצוות צדקה, פעם אחת הלך ונסע בספינה, ובאה רוח סערה וטיבעה את ספינתו בים. ראהו רבי עקיבא, ובא להעיד בבית דין שמת אותו חסיד, שתהיה אשתו מותרת להנשא. קודם שהספיק להעיד, בא אותו חסיד ועמד לפניו. אמר לו רבי עקיבא, האם לא אתה הוא שטבעה ספינתך בים? אמר לו, אני הוא. אמר לו רבי עקיבא, ומי העלך מן הים? אמר לו, צדקה שעשיתי, כשירדתי לעמקי מצולה שמעתי קול רעש גדול מגלי הים, שאומרים זה לזה 'רוצו ונעלה את האיש הזה מן הים, שעשה צדקה כל ימיו'.
ובזכות הצדקה באה ברכה בביתו של אדם, שנאמר 'כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך'. על כן יתחזק האדם בכל עת במצוה זו, ויביא ברכה אל ביתו, מלבד השכר השמור לו לנצח.
