יד. בעמידה של שחרית דשבת, כשאומרים חמדת ימים אותו קראת, אין מסיימים "זכר למעשה בראשית" ורק בערבית ומוסף אומרים "זכר למעשה בראשית", ובספר משנת חסידים נתן טעם לזה ע"פ הסוד, אך בדברי רבינו האר"י ז"ל לא נמצא טעם מפורש על זה:
טו. בשבת אומר החזן קודם הוצאת ס"ת אתה הראת לדעת וכו', והם ח' פסוקים כנגד שבעה העולים לס"ת והמפטיר, וביו"ט מדלגין ב' פסוקים, ומתחילין מן יהי ה' אלהינו עמנו, ובחול אומר ג"פ בלבד, כנגד ג' העולים, וכנז' בש"ץ. והמוסיפין וגורעין אין להם על מה שיסמוכו. וצריך כל אדם לומר בריך שמיה דמארי עלמא בעת הוצאת ס"ת מן ההיכל, בין בשבת בין ביום טוב בין ביוה"כ, ובכסא אליהו כתוב שיאמר אותו גם בר"ח, מפני שגם בר"ח אומרים כתר בקדושת מוסף, ולכן מצי למימר נוסח הנז' בריך כתרך ואתרך, משא"כ בחול אין טעם לאומרו:
