שיעור 449, ספר תהילים, פרק צג, ד-ה

(ד) מִקֹּל֨וֹת ׀ מַ֤יִם רַבִּ֗ים אַדִּירִ֣ים מִשְׁבְּרֵי־יָ֑ם אַדִּ֖יר בַּמָּר֣וֹם יְהוָֽה׃

(ה) עֵֽדֹתֶ֨יךָ ׀ נֶֽאֶמְנ֬וּ מְאֹ֗ד לְבֵֽיתְךָ֥ נַֽאֲוָה־קֹ֑דֶשׁ יְ֝הוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים׃

(ד) מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים של מי הים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם – במקום שגלי הים האדירים מתנפצים ונשברים, בגבול שֶׁשָׂם להם ה' שלא יעברו ולא ישטפו את היבשה, שם יתנו המים את קולם לומר שאַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ, כי הוא מנהיג מהמרום את העולם כולו, וכל מערכת השמים והטבע כפופה לרצונו, וכולם נכנעים לפניו.

(ה) אמנם, יותר מקולות המים הרבים המעידים על כך שה' אדיר במרום, עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד – העדות שקיבלנו ממך בתורה נאמנת יותר מקולות המים הרבים, כי המים מעידים רק שאתה "אַדִּיר בַּמָּרוֹם", ומנהיג משם את העולם, ואילו עדותיך ותורתך מעידים כי אינך מנהיג רק מרחוק, מהמרום, אלא לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ – אתה נמצא בביתך, בית המקדש שבעולם הזה, ומנהיג משם הנהגת קודש, שהיא ההנהגה הניסית והפלאית היוצאת מגדרי וחוקי הטבע, והנהגה פלאית זו אינה מקרית וזמנית, אלא יְיָ שוכן בבית המקדש לְאֹרֶךְ יָמִים, ומנהיג את העולם בתמידות בהנהגה ניסית זו של השגחה פרטית.