ספר זמנים: הלכות קידוש החודש, פרק א, ג-ד
ג) הלבנה נסתרת בכל חדש וחדש, ואינה נראת כמו שני ימים או פחות או יותר מעט, כמו יום אחד קודם שתדבק בשמש בסוף החדש, וכמו יום אחד אחר שתדבק בשמש, ותראה במערב בערב. ובליל שתראה בערב אחר שנסתרה הוא תחלת החדש, ומונין מאותו היום תשעה ועשרים יום. ואם יראה הירח ליל שלשים, יהיה יום שלשים ראש החדש הבא, ונמצא שהחודש הקודם היה עשרים ותשעה יום בלבד, ואם לא יראה, יהיה ראש החדש ביום אחד ושלשים לאחר ראיית הלבנה בפעם הקודמת, ויהיה יום שלשים מחדש שעבר. ואין נזקקין לירח, לראותו, בליל אחד ושלשים, אלא בין שנראה בין שלא נראה נקבע יום זה לראש חדש, שאין לך חדש לבנה יותר על שלשים יום:
ד) חדש שיהיה תשעה ועשרים יום, ויראה הירח בליל שלשים, נקרא חדש חסר. ואם לא יראה הירח ויהיה החדש שעבר שלשים יום, נקרא חדש מעובר, ונקרא חדש מלא. וירח שיראה בליל שלשים, הוא הנקרא ירח שנראה בזמנו, ואם נראה בליל אחד ושלשים ולא נראה בליל שלשים, הוא נקרא ירח שנראה בליל עִבּוּרוֹ:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
