שיעור 472, ספר תהילים, פרק צח, ז-ט

(ז) יִרְעַ֣ם הַ֭יָּם וּמְלֹא֑וֹ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃

(ח) נְהָר֥וֹת יִמְחֲאוּ־כָ֑ף יַ֗֝חַד הָרִ֥ים יְרַנֵּֽנוּ׃

(ט) לִ֥פְֽנֵי יְהוָ֗ה כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בְּמֵֽישָׁרִֽים׃

(ז) ובאותו זמן של הנהגה בניסים גלויים תתבטל לגמרי הנהגת מערכת הכוכבים, ואז יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, כפי שהיה בזמן קריעת ים סוף, וכן יהיו מופתים גדולים וגלויים ביבשה, עד שירעמו וְיִשְׁתַּנוּ תֵּבֵל (-החלק המיושב של העולם), וְיֹשְׁבֵי בָהּ.

(ח) נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, כי גם בהם יהיו שינויים ופלאים, וכפי שהיה בבקיעת הירדן ובנחל ארנון, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ על הניסים שיהיו בהם.

(ט) וכל זה יהיה לִפְנֵי יְיָ, כִּי בָא בעצמו לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ בדרך גלויה (ולכן כאן אמר פעם אחת 'כִּי בָא', ללמד שביאתו תהיה בעצמו ובגלוי, ואילו לעיל (צ"ו י"ג) בתיאור הניסים הנסתרים, אמר פעמיים "לִפְנֵי ה' כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ", וכפי שהתבאר שם, שאמנם הוא בא לשפוט את הארץ, אך ביאתו היא בהסתתרות של דרכי הטבע), יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים – ישפוט את כל בני האדם בצדק ובמישור (ולא אמר כאן "וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ" כפי שנאמר לעיל (שם), כי לשון 'אמונה' מורה על הנהגה טבעית, ושם מתאר את ההנהגה של הניסים המוסתרים בדרכי הטבע. אך כאן שמתאר את הניסים הגלויים, אינו מזכיר לשון אמונה, אלא ישפטם בצדק וכפי חוקיו הישרים).