(יז) אֱ֭וִלִים מִדֶּ֣רֶךְ פִּשְׁעָ֑ם וּֽ֝מֵעֲו֥͏ֹנֹתֵיהֶ֗ם יִתְעַנּֽוּ׃
(יח) כָּל־אֹ֭כֶל תְּתַעֵ֣ב נַפְשָׁ֑ם וַ֝יַּגִּ֗יעוּ עַד־שַׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃
(יט) וַיִּזְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֻ֥קוֹתֵיהֶ֗ם יֽוֹשִׁיעֵֽם׃
(כ) יִשְׁלַ֣ח דְּ֭בָרוֹ וְיִרְפָּאֵ֑ם וִֽ֝ימַלֵּ֗ט מִשְּׁחִֽיתוֹתָֽם׃
(כא) יוֹד֣וּ לַֽיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃
(יז) אמנם בין אנשים אלו היו אֱוִלִים, המסתפקים בכל דבר אם כן הוא (ו'אויל' הוא משורש אותיות 'אולי') ותלו את הצלתם במקרה ולא האמינו שנעשה הדבר בהשגחה פרטית מה', ודבר זה בא להם או מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם – מחמת שכבר הורגלו בדרך הפשע, עד שאין ליבם מוכן לקבל את דרך היושר, או וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם – מחמת העוונות הבאים מעיוות השכל והכפירה בה', ואוילים אלו יִתְעַנּוּ בשלישית, כדי להכניע את ליבם.
(יח) ויביא עליהם ה' חולי, עד אשר כָּל אֹכֶל המזין ומחיה את הגוף תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ בפעם השלישית עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת.
(יט) וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, וחזרו בתשובה, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם (ואף כאן אמר לשון 'זעקה' ו'ישועה', כי צרת החולי פחותה מצרת המדבר, וכפי שהתבאר לעיל פסוק י"ג).
(כ) יִשְׁלַח ה' דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם רפואת הגוף, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם – ריפא אותם גם רפואת הנפש.
(כא) יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם.