ספר נשים: הלכות אישות, פרק ד
ה) היה מוכר פירות או כלים וכיוצא בהן, ובאת אשה ועמדה אצלו ואמרה לו 'תן לי מעט מאלו', ואמר לה בלשון שאלה 'אם אתן לך תהי מקודשת לי', אם אמרה 'הן', ונתן לה, הרי זו מקודשת. אבל אם חזרה ואמרה לו 'תן לי מהן', או 'השלך לי', או דברים שעניינם לא תשחק עמי בדברים אלו אלא תן בלבד, ונתן, אינה מקודשת. וכן אם היה שותה יין, ואמרה לו 'תן לי כוס אחד', ואמר לה 'אם אתן לך הרי את מקודשת לי בו', ואמרה 'השקיני השקות', או 'תן', 'השקה', 'השלך', אינה מקודשת, שאין הדברים נראין אלא כאומרת השקיני בלבד ולא תשחק עמי בדבר אחר:
ו) המקדש בפני עד אחד, אין חוששין לקידושיו, ואף על פי ששניהם (-האיש והאשה) מודין שהיה מעשה קידושין, קל וחומר למקדש בלא עדים כלל, שאין חוששים לקדושין אלו. המקדש בפסולי עדות של תורה, אינה מקודשת. המקדש בפסולי עדות של דברי סופרים, או בעדים שהן ספק פסולי תורה, אם רצה לכנוס בנישואין, חוזר ומקדש בכשרים, ואם לא רצה לכנוס צריכה ממנו מספק גט. ואפילו כפרה האשה והכחישה את העדים, ואמרה לא קדשתני, כופין אותה ליקח גט. וכן דין כל קידושי ספק, שאם רצה לכנוס חוזר ומקדש ודאי, ואם לא רצה צריכה ממנו מספק גט:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
