746. חסד (ב)

וּבִכְלָל מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים וּמִצְוַת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָמוֹךָ, שֶׁיְּצַיֵּר הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ אִם הוּא הָיָה נִצְרָךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, אֵיךְ הָיָה רוֹצֶה שֶׁחֲבֵרוֹ יַעֲשֶׂה לוֹ, כָּכָה יַעֲשֶׂה הוּא לַחֲבֵרוֹ. וְאַל יָחוּשׁ עַל טֹרַח גּוּפוֹ, כִּי לְפִי גֹדֶל הַצַּעַר כָּךְ גֹדֶל הַשָּׂכָר.

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר חֲנָנוֹ ה' עֹשֶׁר, בָּזֶה יִתְהַלֵּל בְּעָשְׁרוֹ, בַּעֲשׂוֹתוֹ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַלְוָאוֹת חֵן וָחֶסֶד. וְאַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת, שֶׁיַּפְרִישׁ מִמָּמוֹנוֹ מַעֲשֵׂר אוֹ אֵיזֶה חֵלֶק מִנְּכָסָיו לְהַלְוָאוֹת חֵן וָחֶסֶד, וְיִקְנֶה גַּם כֵּן כֵּלִים הַנִּצְרָכִים לָרַבִּים, וְיַשְׁאִיל אוֹתָם, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר "הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד", קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.

וּבִמְחִיר זוֹל יוּכַל אָדָם לִקְנוֹת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, כְּגוֹן אִם יִקְנֶה כֵּלִים כְּדֵי לְהַשְׁאִילָם לַאֲחֵרִים, יִשָּׂא בְּרָכוֹת מִן הַשּׁוֹאֵל, וַה' יְצַוֶּה אִתּוֹ אֶת הַבְּרָכָה. מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חֶסֶד, יְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ שֶׁתִּהְיֶה בַּעֲלַת חֶסֶד וּבַעֲלַת צְדָקָה, וְאַל תָּשִׁיב דַּךְ נִכְלָם וְאַל תְּשִׁיבֵהוּ רֵיקָם, וְה' יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם.