מסכת כלים, פרק יא, משנה ח 2

המשך משנה ח: קַטְלָה שֶׁחֻלְיוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתָּכוֹת בְּחוּט שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ שֶׁל צֶמֶר, נִפְסַק הַחוּט, הַחֻלְיוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת כְּלִי בִפְנֵי עַצְמָהּ. חוּט שֶׁל מַתָּכוֹת, וְחֻלְיוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְשֶׁל זְכוּכִית, נִשְׁתַּבְּרוּ הַחֻלְיוֹת, הַחוּט בִּפְנֵי עַצְמוֹ קַיָּם, טָמֵא. שְׁיָרֵי קַטְלָא, כִּמְלֹא צַוַּאר קְטַנָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ טַבַּעַת אַחַת, טְמֵאָה, שֶׁכֵּן תּוֹלִין בַּצַּוָּאר:

המשך משנה ח: קַטְלָה – שרשרת, שֶׁחֻלְיוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתָּכוֹת – עשויה היא מכדורים של מתכת, כגון זהב, הנקובים באמצעם ומושחלים בְּחוּט שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ שֶׁל צֶמֶר, אפילו אם נִפְסַק הַחוּט ואין החוליות משמשות עתה כתכשיט, מכל מקום הַחֻלְיוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת מחוליות המתכת יש לה חשיבות של כְּלִי בִפְנֵי עַצְמָהּ.

אם היה התכשיט עשוי מחוּט שֶׁל מַתָּכוֹת, וְחֻלְיוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְשֶׁל זְכוּכִית, נקובים באמצעם ומושחלים על אותו חוט של מתכת, אף שהאבנים עצמן אינן מקבלות טומאה, שהרי כלי אבנים אינם מקבלים טומאה, מכל מקום חוט המתכת שהן מושחלות עליו מקבל טומאה, ומחמתו נטמאות אף האבנים המחוברות אליו כיון שהן נחשבות ככלי אחד עמו, ואפילו אם נִשְׁתַּבְּרוּ הַחֻלְיוֹת, והַחוּט בִּפְנֵי עַצְמוֹ קַיָּם, הרי הוא טָמֵא, כיון שמשתמשים בו גם בפני עצמו, ונמצא שיש לו חשיבות ככלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו, שהוא מקבל טומאה אף שאין לו בית קיבול. שְׁיָרֵי קַטְלָא – חוט של מתכת שאבנים טובות מושחלות עליו, ונחתך חלק מהחוט, כמה שיעורו כדי לקבל טומאה, כִּמְלֹא צַוַּאר קְטַנָּה – בשיעור שיש בו להקיף צואר של ילדה קטנה בת יומה, וכולו מלא אבנים טובות. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אם השתיירה בחוט רק טַבַּעַת אַחַת, כיון שהחוט עצמו הוא כמלא צואר של קטנה, טְמֵאָה – מקבלת טומאה, שֶׁכֵּן תּוֹלִין בַּצַּוָּאר – כיון שהדרך היא לתלות בצואר הקטנה חוט שכזה, אפילו שיש בו רק טבעת אחת.