מסכת כלים, פרק יז, משנה ב

משנה ב: הַחֵמֶת, שִׁעוּרָהּ בִּפְקָעִיּוֹת שֶׁל שֶׁתִי. אִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת שֶׁל שְׁתִי, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֶּלֶת שֶׁל עֵרֶב, טְמֵאָה. בֵּית קְעָרוֹת שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל קְעָרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַתַּמְחוּיִין, טָמֵא. בֵּית הָרְעִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הָרְעִי, טָמֵא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְקַיְּמִין אוֹתוֹ:

משנה ב: הַחֵמֶת של עור, המיוחדת לפקעות של חוטים, אם היא מיוחדת לחוטי שְׁתִי, שִׁעוּרָהּ להטהר כאשר נעשה בה נקב בְּשיעור המוציא פְקָעִיּוֹת – חוטים המסובבים ככדור שֶׁל חוטי שְׁתִי, שהם דקים מחוטי 'ערב', אִם על ידי נקב זה אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת פקעות שֶׁל חוטי שְׁתִי, כיון שהן יוצאות דרך אותו נקב, אַף עַל פִּי שֶׁחמת כעין זו המְּקַבֶּלֶת שֶׁל עֵרֶב – המיוחדת לקבלת פקעיות של חוטי ערב, שהם עבים מחוטי שתי, טְמֵאָה אף כשניקבה בשיעור המוציא פקעיות של שתי, כיון שעדיין היא ראויה לקבל פקעיות של ערב, שהן עבות יותר.

בֵּית קְעָרוֹת – כלי המיוחד לקבל קערות, שיעורו כאשר הוא ניקב בשיעור נקב שֶׁמחמתו הכלי אֵינוֹ מְקַבֵּל קְעָרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאם היה זה כלי המְּקַבֵּל אֶת הַתַּמְחוּיִין – מיועד לקבלת תמחויים, שהם כלים הגדולים מקערות, היה הכלי עדיין טָמֵא, כיון שאף שאינו ראוי לקבל קערות קטנות, עדיין ראוי הוא לקבל תמחויים גדולים, שזהו שימושו הראשון של כלי זה.

בֵּית הָרְעִי – כלי המיוחד לעשיית צרכים, שיעורו להטהר הוא כאשר ניקב באופן שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מַשְׁקִין (-מי רגלים), אַף עַל פִּי שכלי המיועד לכך שֶׁהוא מְּקַבֵּל אֶת הָרְעִי, אף אם ניקב באופן שאינו מקבל משקין, עדיין הוא טָמֵא, כיון שניתן להשתמש בו בשימושו הראשון. רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַהֵר בכלי המיוחד לקבלת הרעי, כשניקב באופן שאינו מקבל משקין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְקַיְּמִין אוֹתוֹ, מאחר ובין כך אין זה כלי שיש לו חשיבות גדולה, וכאשר ניקב בשיעור כזה, כבר אין דרך לקיימו, ואין לו חשיבות של כלי.