מצוה פה) מצות שביתה בשבת

פרשת משפטים

"וביום השביעי תשבות" (שמות כג יב)

מצוות עשה לשבות ממלאכה ביום השבת, שנאמר 'וביום השביעי תשבות'. ונכפלה מצוות שבת בתורה שתים עשרה פעמים.

משרשי המצוה, שנהיה פנויים מעסקינו לכבוד יום השבת, לקבוע בנפשותינו אמונת חידוש העולם, שאמונה זו היא כמו חבל המושך אחריו את כל יסודי הדת. ומלבד זכירת חידוש העולם יש בו זכירת נס יציאת מצרים, שהיינו עבדים שם ולא היינו יכולים לנוח בעת חפצנו במנוחה, והא-ל הצילנו מידם וציונו לנוח בשביעי.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'

מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁבּוֹת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יב) 'וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר'. וְנִכְפְּלָה מִצְוַת שַׁבָּת בַּתּוֹרָה עַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה לב), שֶׁנִּהְיֶה פְּנוּיִים מֵעִסְקֵינוּ לִכְבוֹד הַיּוֹם, לִקְבֹּעַ בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהִיא כְּמוֹ חֶבֶל הַמּוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו אֶת כָּל יְסוֹדֵי הַדָּת. וְנִזְכֹּר בְּיוֹם אֶחָד בְּכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים חֲלוּקִים, וּבַשְּׁבִיעִי לֹא נִבְרָא דָּבָר, וּבְכָל יוֹם וְיוֹם נִבְרְאוּ עִנְיָנִים חֲלוּקִים, וּבִמְנוּחָתֵנוּ בַּשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָנוּ זֵכֶר לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי כְּשֶׁיִּשְׁבְּתוּ בְּנֵי אָדָם כֻּלָּם בְּיוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ, וְיִשְׁאַל כָּל שׁוֹאֵל מַה סִבַּת הַמְּנוּחָה הַזֹּאת, וְיִהְיֶה הַמַּעֲנֶה 'כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה", מִתּוֹךְ כָּךְ יִתְחַזֵּק כָּל אֶחָד בָּאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית. וּמִלְּבַד זְכִירַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, יֵשׁ בּוֹ זְכִירַת נֵס יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיִינוּ עֲבָדִים שָׁם, וְלֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לָנוּחַ בְּעֵת חֶפְצֵנוּ בִּמְנוּחָה, וְהָאֵל הִצִּילָנוּ מִיָּדָם וְצִוָּנוּ לָנוּחַ בַּשְּׁבִיעִי, וְעַל כֵּן זָכַר בְּסֵפֶר דְּבָרִים אֶת הַשֹּׁרֶשׁ הַשֵּׁנִי הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּמְּנוּחָה, וְאָמַר שָׁם (דברים ה טו) 'וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת'.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע אָבוֹת מְלָאכוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: חֲרִישָׁה, זְּרִיעָה, קְּצִירָה, עִמּוּר, דִּישָׁה, זְּרִיָּה, בְּרִירָה, טְּחִינָה, הַרְקָדָה, לִּישָׁה, אֲפִיָּה, גְּזִיזָה, לִּבּוּן, נִּפּוּץ, צְבִיעָה, טְּוִיָּה, עֲשִׂיַּת נִּירִין, נְסִכַת הַמַּסֵּכָה, אֲרִיגָה, פְּצִיעָה, קְּשִׁירָה, הַתָרָה, תְּפִירָה, קְּרִיעָה, בִּנְיָן, סְּתִירָה, הַכָּאָה בַּפַטִּישׁ, צֵּידָה, שְּׁחִיטָה, הַפְשָׁטָה, עִבּוּד, מְחִיקַת הָעוֹר, חִתּוּכוֹ, כְּתִיבָה, מְּחִיקָה, שִּׂרְטוּט, הַבְעָרָה, כִּבּוּי, הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת (שבת ז א). וּדְבָרִים הַרְבֵּה הֵן שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִשּׁוּם שְׁבוּת, מֵהֶן דְּבָרִים אֲסוּרִים מִפְּנֵי שֶׁהֵם דּוֹמִים לִמְלָאכוֹת, וּמֵהֶם דְּבָרִים אֲסוּרִים גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבוֹא מֵהֵם לִידֵי אִיסּוּר סְקִילָה (שבת כא א). דְּחוּיָה הִיא שַׁבָּת אֵצֶל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, כִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. לְפִיכָךְ, חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה עוֹשִׂים לוֹ כָּל צְרָכָיו בְּשַׁבָּת עַל פִּי רוֹפֵא אֻמָּן שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם. סָפֵק שֶׁהוּא צָרִיךְ לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת סָפֵק שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, וְכֵן אִם אָמַר רוֹפֵא אֶחָד לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, וְרוֹפֵא אַחֵר אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, מְחַלְּלִים עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁסָּפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת (שבת ב א).

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים.