ספר נשים: הלכות אישות, פרק יט
א) מתנאי הכתובה, שאם היו לאדם שתי נשים או יותר, שיהיו בנים הזכרים של כל אשה יורשים לבדם את כתובת אמן ונדונייתה שהכניסה בתורת נכסי צאן ברזל, ואחר כך חולקין את שאר נכסי הירושה עם אחיהם בשוה:
ב) כיצד, נשא האדם אשה, והיתה כתובתה ונדונייתה אלף זוז, וילדה בן, ומתה בחייו, ואחר כך נשא אשה אחרת, והיתה כתובתה ונדונייתה מאתים זוז, וילדה גם היא בן, ומתה בחייו, ואחר כך מת הוא, והניח אלפים זוז, בנו מן האשה הראשונה יורש לבדו אלף זוז שבכתובת אמו, ובנו מן השנייה יורש לבדו מאתים שבכתובת אמו, והשאר, והם שמונה מאות זוז, יורשים אותו בשוה, נמצא ביד בן הראשונה אלף וארבע מאות, וביד בן השנייה שש מאות.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
