(332) חלק שני, פרק כז

וְהִנֵּה יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם לְכָל יִשְׂרָאֵל, כְּקָטֹן כְּגָדוֹל, אֵימָתַי נִקְרֵאת סֵפֶר תּוֹרָה וְיֵשׁ עָלֶיהָ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה? כְּשֶׁהִיא כְּתוּבָה כֻּלָּהּ, שֶׁלֹּא חָסֵר בָּהּ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, וְאָז נִקרֵאת "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה", אֲבָל אִם חָסֵר בָּהּ אוֹת אַחַת, אֵין עָלֶיהָ קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה, כִּי אִם קְדֻשַּׁת פָּרָשִׁיּוֹת. כֵּן הוּא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. אֵימָתַי הוּא בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא? כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמַיִם, אֲבָל הַכּוֹפֵר בָּהּ אֲפִלּוּ בְּאוֹת אַחַת אֵינוֹ בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין בְּדַף צ"ט וְהוּבָא דָבָר זֶה בָּרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ג' הֲלָכָה ח', וּבְיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קנ"ח).

וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים שֶׁהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא מִן הַשָּׁמַיִם מִפִּי ה' לְמֹשֶה עַבְדּוֹ, וְאִם כֵּן, כְּשֶׁהָאָדָם מַאֲמִין עַל כָּל מִצְוָה שֶׁהִיא מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ יִפְעַל בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה קַל בְּעֵינָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה דָבָר מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה? וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, מִסִּבַּת כְּפִירָה, כִּי אִם מִצַּד שֶׁעָבַר כַּמָּה פְּעָמִים וְנַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כֵּיוָן שֶׁאָדָם עָבַר עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, אֲבָל זֶה גּוּפָא הוּא עָוֹן פְּלִילִי כְּשֶׁמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲבֹר עַל אֵיזֶה דָבָר מִדִּבְרֵי ה', וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, וְעַל כֵּן יִזָּהֵר הָאָדָם מְאֹד בָּזֶה וְטוֹב לוֹ.