מסכת תרומות, פרק ד, משנה יג

משנה יג: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא בַּחֲמִשִּׁים אֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק, שֶׁנָּפְלָה אַחַת מֵהֶן לְתוֹכָן, חֶצְיָהּ תְּרוּמָה, וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו, תַּעֲלֶה. לֹא שֶׁהַתְּרוּמָה תַעֲלֶה בַּחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁם מֵאָה וּשְׁנֵי חֲצָיִים:

משנה יג: המשנה ממשיכה לדון בענין זה של תערובת תרומה בחולין: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא בַּחֲמִשִּׁים אֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק של חולין, שֶׁנָּפְלָה אגודה אַחַת מֵהֶן לְתוֹכָן, ואותה אגודה היתה חֶצְיָהּ תְּרוּמָה וחציה חולין. וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו, תַּעֲלֶה – ניתן להתיר את כל התערובת ולהעלות רק אגודה אחת וליתנה לכהן, לֹא שֶׁהַתְּרוּמָה תַעֲלֶה בַּחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁם מֵאָה וּשְׁנֵי חֲצָיִים של חולין כנגד התרומה (והיינו מאה ואחד חצאים של חולין כנגד המחצית של התרומה, ואף שבאמת די בכך שיהיה מאה חולין, כך היה המעשה), שהרי האגודה שנפלה לא היתה כולה של תרומה, אלא רק חצייה. והחידוש בדבריו הוא שאף שהתרומה והחולין אגודים יחד באגודה אחת, אין צורך שיהיה מאה אגודות שלמות כנגדה, אלא די שיהיה ירק של חולין בשיעור מאה כנגד החלק של התרומה שבאותה אגודה.