יא) המגרש, צריך שיאמר לה כשיתן לה הגט 'הרי זה גיטך', או 'הוא גיטך' וכיוצא בזה. ואם נתן בידה ולא אמר כלום, הרי זה פסול מדרבנן. במה דברים אמורים, בשלא היה מדבר עמה על עסקי גיטה, אבל אם היה מדבר על עסקי גיטה ונטל הגט ונתן בידה, ולא אמר כלום, מכל מקום הרי זה גט כשר.
יב) גט שהיה מונח על הארץ, ואמר לה הבעל לאשתו 'טלי גיטך מעל גבי קרקע', ונטלתו, או שהיה הגט קשור על ידו או על ירכו, ושלפתו האשה ממנו, אף על פי שאמר לה אחר שבא לידה 'הרי הוא גיטך', אינו גט, שנאמר 'ונתן בידה', לא שתקח היא מעצמה, והרי לא נתן לה לא הוא ולא שלוחו. אבל אם הרכין לה בגופו, או הטה ידו עד ששלפה הגט מעליו, ואמר לה 'הרי זה גיטך', הרי זה גט.
