מסכת תרומות, פרק ח, משנה ח
משנה ח: חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנּוֹלַד בָּהּ סְפֵק טֻמְאָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם הָיְתָה מֻנַּחַת בִּמְקוֹם תֻּרְפָּה, יַנִּיחֶנָּה בְּמָקוֹם הַמֻּצְנָע, וְאִם הָיְתָה מְגֻלָּה, יְכַסֶּנָּה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אִם הָיְתָה מֻנַּחַת בְּמָקוֹם מֻצְנָע, יַנִּיחֶנָּה בִּמְקוֹם תֻּרְפָּה, וְאִם הָיְתָה מְכֻסָּה, יְגַלֶּנָּה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַל יְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר:
משנה ח: חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁנּוֹלַד בָּהּ סְפֵק טֻמְאָה, וכגון שהיו שתי חביות, ונגע שרץ באחת מהן, ואין ידוע באיזו מהן נגע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם הָיְתָה מֻנַּחַת בִּמְקוֹם תֻּרְפָּה – במקום של הפקר, ועומדת להיטמא שם, יַנִּיחֶנָּה בְּמָקוֹם הַמֻּצְנָע, וְאִם הָיְתָה מְגֻלָּה, יְכַסֶּנָּה, כיון שהוא סובר שאף תרומה שהיא ספק טמאה חייבת בשימור, שנאמר 'את משמרת תרומותי', בלשון רבים, ללמד שבין תרומה טהורה ובין תרומה מסופקת צריכים שימור. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אִם הָיְתָה מֻנַּחַת בְּמָקוֹם מֻצְנָע, יַנִּיחֶנָּה בִּמְקוֹם תֻּרְפָּה, וְאִם הָיְתָה מְכֻסָּה, יְגַלֶּנָּה, כדי שתטמא ולא יצטרך להשהותה, שמא יבואו בה לידי תקלה, כיון שהוא דורש את הפסוק כפי שהוא נכתב, ולא כפי שהוא נקרא, והכתיב הוא 'משמרת תרומתי', בלשון יחיד, שרק תרומה טהורה טעונה שימור, ולא תרומה מסופקת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַל יְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר, שאין צריך לשומרה, אך גם אסור לגרום לה להיטמא.
