מסכת תרומות, פרק ח, משנה י
משנה י: וְכֵן חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה, מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁאִם יָכוֹל לְהַצִּיל מִמֶּנָּה רְבִיעִית בְּטָהֳרָה, יַצִּיל. וְאִם לָאו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תֵּרֵד וְתִבָּלַע, וְאַל יְבַלְּעֶנָּה בְיָדָיו:
משנה י: מביאה המשנה מחלוקת דומה לענין שמן של תרומה: וְכֵן חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן של תרומה, שֶׁנִּשְׁפְּכָה, והיין שבה הולך לאיבוד, מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁאִם יָכוֹל לְהַצִּיל מִמֶּנָּה רְבִיעִית בְּטָהֳרָה, יַצִּיל את התרומה הטהורה שבה, שלא תלך לאיבוד, ואף שעד שיטרח להביא כלי טהור יאבד רוב השמן, לא יטמא את השמן לקבלו בכלים טמאים או בידים טמאות. וְאִם לָאו, שאינו יכול להציל ממנה רביעית בטהרה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תֵּרֵד וְתִבָּלַע בעפר ותלך לאיבוד, וְאַל יְבַלְּעֶנָּה בְיָדָיו – לא יציל שמן בידיו, שהן שניות לטומאה, והרי הוא גורם טומאה לשמן. (ובמשנה הבאה תובא דעת רבי יהושע החולק).
