(81) שער התבונה, פרק ג

וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עִם חֶנְוָנִי אוֹדוֹת חֶנְוָנִים, אוֹ עִם כָּל אֻמָּן אוֹדוֹת בֶּן אֻמָּנוּתוֹ, כִּי מִסְּתָמָא כָּל אֻמָּן אֵין אוֹהֵב אֶת בֶּן אֻמָּנוּתוֹ וְעָלוּל מְאֹד לָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לְלָשׁוֹן הָרָע, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׂטְנָה עָלָיו בְּוַדַּאי לֹא יְדַבֵּר עִמּוֹ אוֹדוֹתָיו. וְלֹא מִבָּעֵי לְשַׁבְּחוֹ לְפָנָיו דִּבְוַדַּאי אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ שִׁבְחוֹ בָּא לִידֵי גְּנוּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי הַכֹּל בְּסֵפֶר חָפֵץ חַיִּים בְּחֵלֶק א' כְּלָל ט' עַיֵּן שָׁם, וַאֲפִלּוּ דְבָרִים בְּעָלְמָא שֶׁאֵינָם בִּכְלַל גְּנַאי וְשֶׁבַח, גַּם כֵּן נָכוֹן מְאֹד לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עִמּוֹ אוֹדוֹתָיו, כִּי עַל יְדֵי שִׂנְאָתוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו יִמְשֹׁךְ בְּעַצְמוֹ אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה לְעִנְיָן אַחֵר, שֶׁיִּהְיֶה יָאוֹת לוֹ עַל יְדֵי זֶה לִירוֹת עָלָיו בְּחִצֵּי פִּיו.

וְאִם הוּא נִצְרָךְ לְדַבֵּר עִמּוֹ אוֹדוֹת אֵיזֶה דָּבָר הֶכְרֵחִי, יְקַצֵּר אֶת עֲמִידָתוֹ אִתּוֹ בָּזֶה, דְּאִי לָאו הָכִי בְּוַדַּאי יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע, כַּאֲבַק הַשְּׂרֵפָה (שֶׁקּוֹרִין פולוער), שֶׁמֵּרִיחַ רֵיחַ הָאֵשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי לַהֲבַת אֵשׁ עַל יְדֵי זֶה.