מסכת אהלות, פרק ט, משנה יב

משנה יב: הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא תוֹכָהּ. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא כֶלִי. הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ, אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה, כְּדִבְרֵי חֲכָמִים, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ, טָמֵא. בְּתוֹכָהּ, אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, טָמֵא. בְּתוֹכָהּ, תּוֹכָהּ טָמֵא. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא:

משנה יב: ובאופן זה שהיתה הכוורת תחת כפת השמים, אם הָיְתָה הכוורת גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, והיתה טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא, כיון שכאשר יש אויר טפח במקום הטומאה מתפשטת הטומאה בכולו, ואף מה שעל גבי הכוורת מאהיל על אותו אויר טמא שתחת הכוורת, וכן אם הטומאה על גבי הכוורת הרי היא מאהילה על אותו אויר טפח שתחת הכוורת ומתפשטת הטומאה בכל המקום, וחוזרת ומטמאת את כל האויר שמעל הכוורת, המאהיל על הטומאה, והכוורת אינה חוצצת בין מה שתחתיה לבין מה שעל גבה, כיון שהיא 'כלי', שאינו חוצץ בפני הטומאה, אֶלָּא תוֹכָהּ – ורק מה שבתוך הכוורת נשאר טהור, כיון שהכוורת עצמה אינה מקבלת טומאה, ומצילה את מה שבתוכה שלא יקבל טומאה. היתה הטומאה בְּתוֹכָהּ, וכל האויר שבה מלא טומאה, הַכֹּל טָמֵא, שהרי הכוורת הטמאה מאהילה על האויר שתחתיה, והאויר שמעליה מאהיל על הכוורת הטמאה ונטמא.

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא כֶלִי, ומחמת כן אינה חוצצת בפני הטומאה, ואינה מקבלת טומאה כיון שהיא עשויה מאבן וכדומה שזהו מין שאינו מקבל טומאה, אבל אם הָיְתָה פְחוּתָה – שבורה, וּפְקוּקָה בְקַשׁ – אף שמקום השבר סתום בקש, אוֹ שהיתה עשויה מעץ או ממתכת אך היתה מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה, כְּדִבְרֵי חֲכָמִים הסוברים שכלי המחזיק ארבעים סאה אינו מקבל טומאה, שבאופנים אלו שאין לה שם 'כלי' הרי היא חוצצת בפני הטומאה, אם היה כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, כְּנֶגְדּוֹ ממש עַד הַתְּהוֹם, טָמֵא, אך אין הטומאה מתפשטת לצדדים, ולא לתוך הכוורת או על גבה. היתה טומאה עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ ממש ועַד הָרָקִיעַ, טָמֵא, אך אין הטומאה בוקעת לתוך הכוורת או אל מתחת הכוורת. היתה הטומאה בְּתוֹכָהּ, אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ, ולא מה שעל גבה או תחתיה, כיון שהיא חוצצת בפני הטומאה, שהרי אינה 'כלי'. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, והיתה טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, כל מה שתחתיה טָמֵא, כיון שבאויר בגובה טפח תחת כוורת זו מתפשטת הטומאה בכולו, שהרי הכל תחת אהל אחד, אך מה שעל גבה או בתוכה אינו נטמא, שהרי כוורת זו חוצצת בפני הטומאה. היתה הטומאה בְּתוֹכָהּ, רק תּוֹכָהּ טָמֵא, אך מה שעל גבה או תחתיה טהור, כיון שכוורת זו חוצצת בפני הטומאה. היתה טומאה עַל גַּבָּהּ, רק מה שכְּנֶגְדּוֹ ממש עַד הָרָקִיעַ טָמֵא, אך מה שעל גבה בצד הטומאה אינו נטמא שהרי אינו מאהיל על הטומאה ואין הטומאה מאהילה עליו ואינו באהל אחד עם הטומאה, וכן מה שבתוך הכוורת ומה שתחתיה אינו נטמא אף שהוא מכוון כנגד הטומאה, כיון שכוורת זו חוצצת בפני הטומאה.