שיעור 68, ספר יחזקאל, פרק י, יח-כב

יח וַיֵּצֵא֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה מֵעַ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַֽיַּעֲמֹ֖ד עַל־הַכְּרוּבִֽים׃ יט וַיִּשְׂא֣וּ הַכְּרוּבִ֣ים אֶת־כַּ֠נְפֵיהֶם וַיֵּר֨וֹמּוּ מִן־הָאָ֤רֶץ לְעֵינַי֙ בְּצֵאתָ֔ם וְהָאֽוֹפַנִּ֖ים לְעֻמָּתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹ֗ד פֶּ֣תַח שַׁ֤עַר בֵּית־יְהוָה֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וּכְב֧וֹד אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃ כ הִ֣יא הַֽחַיָּ֗ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֛יתִי תַּ֥חַת אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּֽנְהַר־כְּבָ֑ר וָֽאֵדַ֕ע כִּ֥י כְרוּבִ֖ים הֵֽמָּה׃ כא אַרְבָּעָ֨ה אַרְבָּעָ֤ה פָנִים֙ לְאֶחָ֔ד וְאַרְבַּ֥ע כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד וּדְמוּת֙ יְדֵ֣י אָדָ֔ם תַּ֖חַת כַּנְפֵיהֶֽם׃ כב וּדְמ֣וּת פְּנֵיהֶ֔ם הֵ֣מָּה הַפָּנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר רָאִ֨יתִי֙ עַל־נְהַר־כְּבָ֔ר מַרְאֵיהֶ֖ם וְאוֹתָ֑ם אִ֛ישׁ אֶל־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵֽכוּ׃

(יח) עתה נסעה השכינה נסיעה שלישית, כמתרחקת מהבית, וַיֵּצֵא כְּבוֹד ה' מֵעַל מִפְתַּן הַבָּיִת, וַיַּעֲמֹד עַל הַכְּרוּבִים, לעוף עמהם מעל הארץ, ולהתרחק מהמקדש העומד להחרב.

(יט) וַיִּשְׂאוּ הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵיהֶם, וַיֵּרוֹמּוּ מִן הָאָרֶץ לְעֵינַי בְּצֵאתָם, וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' הַקַּדְמוֹנִי כאילו ה' יוצא מן המקדש, וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה.

(כ) כיון שעתה יצאה השכינה מהמקדש לגלות עם ישראל, וההנהגה בגולה היא הנהגה הנסתרת ומתלבשת בחוקי הטבע, וזו הנהגה המרומזת ב'חיות', שאין להן בחירה, התהפכו עתה הכרובים שראה למראה חיות, הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר, וָאֵדַע עתה כִּי כְרוּבִים הֵמָּה, כלומר, גם בשעה שהם מצטיירים כחיות המוליכות את העולם בדרכי הטבע הקבועים, באמת כרובים הם, המושפעים מלמעלה להנהיג את ישראל בהנהגה פרטית מושגחת, אלא שהניסים נסתרים הם, ולכן נראים הכרובים כחיות (ולכן אמר שראה אותם 'תחת אלוהי ישראל', כי זהו שם ה' בזמן שהוא מנהיג את ישראל בהשגחה פרטית).

(כא) עתה חוזר ומתאר את מראה החיות כפי שהשיג אותם עתה, בלכתם לגולה, אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד – לכל אחד מהכרובים היו ארבעה פנים, לארבע רוחות העולם, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאֶחָד – לכל אחד מהכרובים היו ארבע כנפים, שתים מהן מרמזות על המהירות שהן כביכול עפות לעשות רצון ה', ושתים מהן מרמזות על כך שהן מסתירות את עצמן, וּדְמוּת יְדֵי אָדָם מוסתרות תַּחַת כַּנְפֵיהֶם, כי כל זמן שההנהגה טבעית הם מסתירים את ידי האדם שלהם המורות על בחירה ושינוי הטבע, וכפי שהתבאר.

(כב) וּדְמוּת פְּנֵיהֶם של הכרובים הֵמָּה הַפָּנִים אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל נְהַר כְּבָר, מַרְאֵיהֶם וְאוֹתָם – והאותות, הסימנים שלהם, שעל פיהם הכרתי אותם, אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ.