(38) פרק ב, ברכת הפת
יב. בני אדם המסובים יחדיו, וכל אחד מברך המוציא על הלחם שבפניו, אין לאחד לענות אמן על ברכת חבירו כדי שלא להפסיק בין ברכת המוציא לטעימה. ובדיעבד, אם ענה אמן לפני שטעם מפיתו, יש שהורו שלא לחזור ולברך, שספק ברכות להקל. אך אם ענה אמן על ברכה אחרת יחזור ויברך.
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
