ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ט
כח) תקנו חכמים, שהאומר לרבים לכתוב גט או לחתום או להוליך גט לאשתו, אם לכתיבה, אומר להן 'כל אחד מכם יכתוב גט לאשתי', וכן להולכה אומר 'כל אחד מכם יוליך', ואם לחתימה יאמר להן 'כל שנים מכם יחתמו בגט זה ויתנו לאשתי', כדי שלא יטעו בדבריו ויחשבו שהתכוון שכולם יכתבו, יחתמו או יוליכו.
כט) ולמה אמרו חכמים שעדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה, גזירה שמא יאמר לרבים 'כולכם חתומו', ואם תאמר שחותמין זה שלא בפני זה, יש לחשוש שמא יעידו שנים בלבד, ותטול הגט בידה ותחשוב שכבר העידו בו, שהרי יש בו שתי חתימות עדים ככל גט כשר, ולפי האמת עדיין לא נתקיים התנאי, שהרי לא חתמו כולם, אך אחרי תקנת חכמים שאינם חותמים זה שלא בפני זה, לא תטול את הגט לפני שיחתמו כולם.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
