מסכת מעשר שני, פרק ב, משנה ח

משנה ח: הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל הַסֶּלַע מָעוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שֶׁקֶל כֶּסֶף וְשֶׁקֶל מָעוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף וּפֵרוֹת עַל הַכֶּסֶף, וַחֲכָמִים מַתִּירִים:

משנה ח: הַפּוֹרֵט סֶלַע של כסף מִמְּעוֹת נחושת של מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, כלומר, שיש לו מעות נחושת רבות ורוצה להחליפם בסלעים של כסף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל הַסֶּלַע מָעוֹת – רשאי הוא להחליף את כל מעות הנחושת שבידו בסלעי כסף. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כיון שבכל סלע יש שווי שני שקלים, הרי הוא חוצה אותם, שֶׁקֶל יחליף במטבע של כֶּסֶף, וְשֶׁקֶל ישאיר במָעוֹת של נחושת, והטעם לכך, כיון שכשיגיע לירושלים יצטרך מיד להחליף את הכסף, שזו מטבע גדולה, במעות קטנות של נחושת, כדי לקנות מאכלים שונים, שמחירם זול, ואם יבואו הכל עם מטבעות של כסף וירצו לפורטם אצל שולחני למעות של נחושת, יתייקר מחירם של מעות הנחושת, ונמצא מכך הפסד למעשר שני (שבכל מטבע כסף של מעשר שני יתקבלו פחות מעות נחושת מכפי שוויו האמיתי), ועל ידי שישאיר כל אחד לעצמו מחצית מכספו במעות של נחושת, לא יצטרכו מיד לפורטם ולא יתייקרו המעות. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף וּפֵרוֹת יחד עַל הַכֶּסֶף, כלומר, מי שיש לו פירות בשווי מחצית דינר כסף, ומעות נחושת בשווי מחצית דינר כסף, אינו רשאי לחלל את הפירות והמעות יחד על דינר של כסף. וַחֲכָמִים מַתִּירִים באופן זה בלבד, שאין לו דרך אחרת לחללם, כיון שהמטבע הקטנה ביותר של כסף היא דינר, אבל אם יש לו שקל כסף וכן פירות בשווי שקל כסף, אינו רשאי לחלל הכל יחד על סלע של כסף, כיון שיש לו אפשרות לחלל את הפירות לבדם על שקל של כסף.