יום רביעי
כ"ט אב התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 28

משנה

אגב הנידון שהוזכר במשנה הקודמת לגבי השימוש בריחיים של פלפלין ביום טוב, דנה משנתנו בריחיים אלו לענין טומאה וטהרה: הָרֵיחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין, טְמֵאִים (מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה כֵּלִים) – יש בהם שלשה חלקים שונים, שכל אחד מהם נחשב ככלי בפני עצמו, ואף שבעוד הריחיים שלמים נראה הכל ככלי אחד, מכל מקום אם התפרקו הריחיים לחלקים אלו אין הם נחשבים כשברי כלים, שאינם מקבלים טומאה, אלא כל חלק נחשב ככלי בפני עצמו, ומקבל טומאה, מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל – החלק התחתון, שבו מונחים הפלפלין הטחונים, אף שהוא כלי עץ, הרי כלי עץ שיש לו בית קיבול מקבל טומאה. וּמִשּׁוּם כְּלִי מַתָּכוֹת – החלק העליון, שבו טוחנים את הפלפלין, אף שאין בו בית קיבול, כיון שהוא עשוי מתכת, הרי אף פשוטי כלי מתכות מקבלים טומאה. וּמִשּׁוּם כְּלִי כְּבָרָה – החלק האמצעי, שבו מסתננים הפלפלין, אף שאין חלק זה נחשב ככלי שיש לו בית קיבול, שהרי כל דבר הניתן בו מסתנן ונופל דרך הנקבים, מכל מקום גזרו חכמים טומאה על כלי כברה, כיון שהוא דומה לכלי ארוג.

דין נוסף: עֲגָלָה שֶׁל קָטָן, העשויה למשחק עבורו, והוא יושב עליה, אם היה הקטן זב הרי העגלה טְמֵאָה מִדְרָס, וְנִטֶּלֶת בְּשַׁבָּת – מותר לטלטלה בשבת ואינה מוקצה, כיון שיש לה שם 'כלי', וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת בשבת אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַכֵּלִים, אבל לא על גבי הארץ, כיון שהיא עושה חריץ, שזו תולדת חורש, ותנא זה סובר שאף דבר שאינו מתכוין אסור, ולכן הגם שאין כוונת האדם לכך, אסור לגרור את העגלה באופן שהיא יוצרת חריץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַכֵּלִים אֵינָן נִגְרָרִין על גבי הקרקע, מחמת שהן עושים חריץ בקרקע, חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא רק כּוֹבֶשֶׁת את העפר תחתיה, אך אינה עושה בו חריץ.

 

גמרא

שנינו במשנה לגבי עגלה של קטן, 'ואינה נגררת אלא על גבי כלים', ולא על גבי קרקע, כיון שהיא עושה חריץ. אָמַר רַב נַחְמָן, זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, הסובר שדבר שאינו מתכוין אסור (ואף שבמשנה הובאה דעת רבי יהודה המתיר לגרור עגלה כיון שאינה עושה חריץ, הרי זו מחלוקת תנאים בדעת רבי יהודה (גמרא)), אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה כִּסֵּא וְסַפְסָל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת חָרִיץ, כיון שדבר שאינו מתכוין מותר.

פוסק הרי"ף את ההלכה: וְקַיְּימָא לָן – ומקובל בידינו שההלכה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, שדבר שאינו מתכוין, מותר.

סְלִיקָא לְהוּ פֶּרֶק יוֹם טוֹב

 

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה."
(ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?