יב) המגרש את אשתו ונתקדשה לאחר, אף על פי שלא בעלה, נאסרה מן התורה על בעלה הראשון. ואם החזיר הראשון ובעלה, הרי זה לוקה, וכופין אותו להוציא, שנאמר 'לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה' וגו'.
יג) זינתה עם אחר כשהיא גרושה, הרי זו מותרת לחזור לבעלה, שנאמר 'ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר', הוייתה לאיש אחר, שהיא הקדושין, היא שאוסרת אותה על בעלה לחזור לו, ואין זנותה אוסרתה על בעלה הראשון.
