כ) וגזירת חכמים היא, שאפילו אשה שאינה ראויה לילד, ואפילו נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין, צריכה להמתין תשעים יום. אפילו היתה קטנה, או זקנה, או עקרה, או אילונית, ואפילו היה בעלה במדינת הים, או שהיה חולה או חבוש בבית האסורין, ואפילו היא עדיין בתולה מן האירוסין, שבכל אלו ודאי אינה מעוברת, מכל מקום צריכות להמתין תשעים יום.
כא) שפחה שנשתחררה, וגיורת שנתגיירה, ממתינין לפני שתתקדש תשעים יום. ואפילו גר ואשתו שנתגיירו יחד, מפרישין אותן תשעים יום זה מזו, כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה. וכן אשת יפת תאר שנלקחה במלחמה, אף על פי שנתנה לה תורה שלשים יום לתקנת עצמה, צריכה להמתין מדרבנן תשעים יום לתקנת הולד, והשלשים הללו של תורה נמנים מכלל התשעים שממתינה מדרבנן.
